מנשה נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא, השופט י. ויטלסון), ליתר דיוק, על החלטתו מיום 20.09.10, לדחות את בקשתו של המערער לבטל פסק דין שניתן בהיעדרו.

בראשית, ביום 18.01.09, נרשם למערער דו"ח ברירת משפט, על כך שביום 21.12.08, בסמוך לשעה 14:35 בצומת בתל אביב, לא אפשר להולכי רגל שחצו במעבר חציה לעבור בבטחה, בניגוד לתקנה 67 (א) לתקנות התעבורה.

המערער ביקש להישפט משום שסבור היה שלא עבר את העבירה. הדיון נקבע לשמיעת ראיות ביום 06.04.10, אלא שבשל בקשת השוטר, עד התביעה, נדחה הדיון ליום 14.09.10 לשמיעת ראיות.

ביום 14.09.10 לא התייצב המערער לדיון, וזאת מהסיבה שחזר באותו יום רק אחרי הצהריים מארה"ב, שם השתתף בטקס ברית המילה של נכדו.

כאן יש לומר, שעפ"י הנטען בערעור, הברית הייתה אמורה להיות מוקדם יותר, אלא שבשל צהבת, היא נדחתה.

משהגיע המערער ארצה, התברר לו שבית המשפט קמא הרשיע אותו מחמת אי-הופעתו ליום ההוכחות ליום 14.09.10 ואף גזר את דינו לקנס של 500 ₪ או חמישה ימי מאסר בהיעדרו.

כאן המקום לומר, שבית משפט קמא נהג ברכות עם המערער, בכך שהעונש שהטיל עליו זהה לברירת המשפט שמלכתחילה התחייב בה.

המערער פנה לבית משפט קמא בבקשה לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו, בהסבירו בכתב את כל המפורט לעיל, אלא שבית המשפט קמא, ביום 20.09.10, דחה את בקשתו.

בבוא בית משפט להחליט אם לבטל פסק דין שניתן בהיעדר, עליו לבחון את הבקשה, כאשר לנגד עיניו שני עיקרים: העיקר האחד הוא – האם אי-הופעתו של המערער לדיון היא מוצדקת, אם לאו, ואפילו אם לא מוצדקת, יכול בית משפט לקבל הבקשה, מקום וקיים חשש שמא בכך שהדיון יתקיים בהיעדרו של הנאשם עלול להיגרם עיוות דין.

הנני סובר שבמקרה זה, אי-הופעתו של המערער לבית משפט קמא הייתה מוצדקת.

נכון שהיה עליו למצוא דרך להודיע לבית משפט קמא בטרם הדיון על כך שהוא מתעכב בארצות הברית, אך פגם זה היה ניתן לרפא בהטלת הוצאות.

בנסיבות בהן הדיון נדחה פעם אחת בשל אי-הופעת שוטר, אזי אפשר לסלוח למערער בשל אי-הופעתו פעם אחת, העיקר הינה העובדה שהשתכנעתי שהמערער מאמין אמונה שלמה, אמנם לא בבוא המשיח, אבל בצדקתו, ומשכך, הנני סובר שיש לתת לו יומו בבית המשפט, ומשכך, הנני מקבל את הערעור ומבטל את פסק דינו של בית משפט קמא.

התיק יחזור לשמיעת ראיות לכב' סגן הנשיא, ישראל ויטלסון.

ניתנה והודעה היום ב' טבת תשע"א, 09/12/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: