מנשה נ' אילוז

פסק דין

תמצית העובדות

1.התובע, העוסק בהדברת מזיקים, הוזמן על ידי הנתבעת לביתה כדי לבדוק את הצורך בהדברת טרמיטים.

2.לטענת התובע, סוכם טלפונית על תשלום בסך 250 ₪ לביצוע הבדיקה ועל בסיס הסכמה זו הגיע לבית הנתבעת, בדק את כל חדרי דירת הגן ונמצא שכל המשקופים בבית נגועים בטרמיטים.

התובע טען כי לאחר ביצוע הבדיקה, הסביר לנתבעת כי לצורך הטיפול יידרש לבצע קידוחי פנלים בכל החדרים, פירוק שלבניות ומשקופים והזרקת חומר הדברה בכל חורי הקידוח. לטענת התובע לאחר הבדיקה ומסירת המידע כאמור, סולק מהדירה על ידי הנתבעת שסירבה לשלם עבור עבודתו בניגוד למוסכם.

3.לטענת הנתבעת אכן סוכם על עלות בדיקה של 250 ₪, אך הוסכם בנוסף לכך, כי באם תתבצע עבודת הדברה תקוזז עלות הבדיקה מהתשלום עבור עבודת ההדברה.

הנתבעת טענה כי לאחר הבדיקה ביקשה מהתובע לבצע ריסוס כללי בלבד, שעלותו 300 ₪ ומסכום זה לקזז את עלות הבדיקה, אלא שהתובע לא הסכים לכך ולפיכך נתבקש לעזוב.

הנתבעת ציינה כי דרשה ביצוע ריסוס כללי, מאחר שבעלה לא הסכים כי ייעשה נזק כלשהו בדירה, וכי הבדיקה שביצע התובע ארכה 15 דקות בלבד.

4.בתיק זה התקיים דיון ביום 11.10.12 אליו לא התייצבה הנתבעת, וניתן בו פסק דין המחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 500 ₪ (כולל הוצאות משפט).

הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין, בטענה שהגיעה לבית המשפט בתאריך לא נכון, שכן שכחה את המועד שנקבע לדיון, התנצלה וביקשה לקבוע מועד נוסף לדיון. בהתאם להחלטה שניתנה בוטל פסק הדין בכפוף להפקדת סכום של 500 ₪ בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות הנתבע.

דיון והכרעה

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, אני מעדיפה את גרסת התובע ולפיכך יש לדעתי לקבל את התביעה, הכול כפי שיפורט להלן.

ראשית, הנתבעת לא חלקה על הטענה, לפיה סוכם שעלות הבדיקה היא 250 ₪. הנתבעת אמנם טענה כי נאמר לה שעלות הבדיקה תקוזז ממחיר ההדברה אלא שטענה זו סבירה רק בהתאם לגרסת התובע, לפיה התרשם כבר בשלב הזמנת הבדיקה מהמידע שנמסר לו, שהבית נגוע בטרמיטים, וכי הציע את ההנחה רק בהתייחס לביצוע עבודה של הדברת טרמיטים שהינה עבודה יקרה - והצעתו לקזז את מחיר הבדיקה מעלות ההדברה אינה רלבנטית כאשר מדובר בהדברה רגילה בריסוס, במחיר של 300 ₪.

שנית, הנתבעת טענה שהזמינה את התובע כי הוא "עשה טיפול אצל בני", והתובע הבהיר כי ביצע לבן הנתבעת טיפול מערכתי בבעיית טרמיטים שכלל קידוח חורים והזרקת חומר הדברה. מכאן ניתן לקבוע כי הנתבעת ידעה שההצעה לפיה תקוזז עלות הבדיקה מעלות עבודת הדברה בהמשך - אינה מתייחסת לריסוס רגיל (שעלותו קרובה לעלות הבדיקה).

שלישית, הנתבעת קיבלה שירות מהתובע, ולא שילמה דבר תמורתו, מצב שיש בו משום התעשרות שלא כדין מצידה על חשבון התובע, ובית המשפט מוסמך במצב עניינים זה, לפסוק לתובע "שכר ראוי". לא ניתן לקבוע אם הבדיקה ערכה רבע שעה או שעה, אך להערכתי נתון זה אינו משמעותי, שכן התשלום מתייחס לביצוע משימה, ולא מדובר במחיר לפי שעות עבודה. הנתבעת קיבלה עבודה מהתובע, ועליה לשלם עבור אותה עבודה. המחיר שדרש התובע הינו סביר לביקור בית ובדיקה של בעל מקצוע, ונראה ראוי בנסיבות העניין.

רביעית, הנתבעת בכתב ההגנה ציינה כי ההחלטה שלא לבקש מהתובע לבצע טיפול יסודי בטרמיטים היתה החלטה של בעלה, ואף התובע ציין כי הבעל היה נוכח בעת ביצוע בדיקתו. למרות האמור, התובעת לא זמנה את בעלה על מנת שיעיד וימסור את גרסתו. הלכה היא, כי "ככלל, אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו" (ע"א 641/87, קלוגר נ. החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ פ"ד מד(1) 239, 245 [1990]), וכי "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר – ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו" (ע"א 55/89, קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ. טלקאר חברה בע"מ מ"ד (4)595, 602 [1990]).

6.לתובע היו טענות רבות המתייחסות להתנהלות הנתבעת ואמינותה בבקשה לביטול פסק הדין ובבקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל. למרות האמור, ומאחר שפסק הדין בוטל עם הפקדת מלוא הסכום שנפסק בקופת בית המשפט ועוכבו הליכי ההוצל"פ, אינני מוצאת שיש צורך לדון בהליך זה, בטענות התובע הנוגעות למתן תצהיר שקרי.

7.סיכומו של דבר, התובע הוכיח את זכותו לקבל תשלום עבור בדיקה שהוזמנה, בסכום שהוסכם בין הצדדים, של 250 ₪. התובע שילם 50 ₪ אגרת בית משפט ואני מקבלת את טענתו כי שילם 109 ₪ נוספים כאגרה לפתיחת תיק ההוצל"פ.

8.אני מעמידה את הסכום הכולל לתשלום אשר על הנתבעת לשלם לתובע בסכום השווה לפיקדון שהפקידה הנתבעת בקופת בית המשפט.

סכום ההוצאות כולל את ההוצאות בפועל שנגרמו לתובע בגין אגרות כמפורט לעיל, בתוספת הוצאות ניהול ההליך בסכום מינימאלי בלבד – זאת לנוכח התנהלותו של התובע במהלך הדיון והתפרצויותיו החוזרת, לרבות כלפי בית המשפט, תוך הרמת קולו.