מנשה ואח' נ' ביגמן

פסק דין

התובע 1 הינו בעלים של רכב עם מנוע דיזל ואשר יש לתדלקו עם סולר (להלן – הרכב). התובעת 2 היא אשתו של התובע 1 וביום 11.9.2011 נהגה ברכב ונכנסה לתחנת דלק שבניהולו של הנתבע על מנת לתדלק את הרכב (להלן – התחנה). לטענתה העובד במקום שאל אותה באיזה סכום לתדלק והיא ענתה במאה ₪ (להלן – העובד). העובד מילא את מיכל הדלק בבנזין ולא בסולר ולאחר נסיעה קצרה של 300 מטרים לערך הרכב נעצר. התובע 1 הגיע למקום ושוחח עם הנתבע ואשר הודיע לתובע 2 שיתקן את הרכב והנתבע יישא בהוצאות התיקון. התובע 1 טען כי על המכסה של מיכל הדלק ברכב רשום במפורש "דיזל/סולר" והתובעת 2 מילאה דלק ברכב בעמדת התדלוק של "שירות מלא" ולא בעמדת התדלוק של "שירות עצמי". הרכב הועבר למוסך ולאחר שתוקן הנתבע חזר בו מהסכמתו לשאת בעלויות התיקון ומכאן התביעה.

הנתבע טען שלא היה בתחנה בעת שהתובעת 2 הגיעה לתחנה עם הרכב, אך מבירור שערך עם העובד נמסר לו שהתובעת 2 ביקשה למלא את מיכל הדלק בבנזין ולא בסולר. בנסיבות אלה, הנתבע טוען שהעובד הוטעה על ידי התובעת 2 ולכן האחריות לנזק שנגרם לרכב עקב מילוי מיכל הדלק בבנזין במקום בסולר רובצת לפתחה של התובעת 2.

3.הנני סבור שהדין הוא עם התובעים ודין התביעה להתקבל. להלן נימוקי :

א.לאור העובדה שהתובעת 2 עמדה בעמדת התדלוק של "שירות מלא", שבגינו ישנה תוספת תשלום עבור "השירות" שניתן וזאת להבדיל מעמדת התדלוק של "שירות עצמי", ברי כי העובד נושא בחובת זהירות כלפי הלקוחות שמגיעים לתחנה בבואו למלא דלק ברכבם כי ימלא את סוג הדלק הנכון ;

ב.בעת שעל המכסה של מיכל הדלק ישנה מדבקה שעליה רשום במפורש "דיזל/סולר" הדבר מחייב את העובד במקום לנקוט בזהירות משנה בעת מילוי סוג הדלק הנכון במיכל. משלא עשה כן הרי שהוא הפר את חובת הזהירות שלו כלפי הלקוח שהגיע לתחנה ;

ג.טענתו של הנתבע כי התובעת 2 הטעתה את העובד בכך שאמרה לו למלא דלק מסוג "בנזין" הינה עדות שמיעה, היינו ראייה בלתי קבילה ולא ניתן לבסס עליה ממצאים עובדתיים שיהוו בסיס להכרעה במחלוקת שבין הצדדים. חובה היה על הנתבע לדאוג להתייצבות העובד מטעמו על מנת שיעיד על נסיבות התדלוק של הרכב. כלל ידוע בדיני ראיות הוא שחזקה על בעל דין שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה (ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני פ"ד לה (1) (1) 736, 760; ע"א 55/89 קופל בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ פ"ד מד(4) 595, 602 – 603). הנתבע לא דאג להתייצבות העד המרכזי מטעמו הוא העובד ועקב כך אין לו אלא להלין על עצמו.

ד.הנתבע נושא באחריות שילוחית על התנהגותו של העובד מטעמו וזאת כאמור בסעיף 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

4.לפיכך, הנני מורה לנתבע לשלם לתובעים את הסכומים הבאים :

א.3,536 ₪ בגין עלות תיקון הרכב לפי חשבונית מס קבלה שצורפה לכתב התביעה. הסכום הנ"ל יישא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.9.2011 (מועד הנפקת החשבונית) ועד למועד התשלום בפועל ;

ב.300 ₪ עבור השכרת רכב חלופי לגבי התקופה שבמהלכה הרכב היה בתיקון לפי חשבונית מס שצורפה לכתב התביעה. הסכום הנ"ל יישא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 13.9.2011 (מועד הנפקת החשבונית) ועד למועד התשלום בפועל ;

ג.100 ₪ עלות הדלק. הסכום הנ"ל יישא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 11.9.2011 (מועד הנפקת החשבונית) ועד למועד התשלום בפועל ;

ד. 500 ₪ הוצאות משפט.

כל אחד מהצדדים יהיה רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לכבוד בית המשפט המחוזי במחוז מרכז תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ב, 16 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: