מנחם רונית נ' מועצה אזורית גוש עציון

פסק דין

הנתבעת הנה מועצה אזורית אשר כוננה על פי צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (מספר 783), תשל"ט-1979, והיא מפעילה את גן הילדים "נרקיס" באלון שבות.

התובעת מועסקת אצל הנתבעת החל מחודש 10/01 בתפקיד של סייעת לגננת בגן "נרקיס".

התובעת מתגוררת בקריית ארבע.

המחלוקת בתיק זה עניינה טענת התובעת כי הנתבעת שילמה לה דמי נסיעות חלקיים בלבד מתחילת עבודתה ועד למועד מסויים לאחר הגשת התביעה. טענת התובעת היא כי דמי נסיעות שולמו לה רק בגין נסיעותיה בכיוון אחד, ואף זאת באופן חלקי, במקום לשלם לה דמי נסיעות מלאים בגין שני כיווני נסיעה בכל יום.

תמצית המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה אם הנתבעת העמידה לרשות התובעת הסעה מביתה למקום העבודה בשעות הבוקר. אין מחלוקת כי התובעת נדרשה לתחבורה ציבורית לצורך חזרה מעבודתה לביתה.

ההליכים בתיק

התובעת הגישה תביעה זו ביום 28.12.08, לתשלום הפרשים בגין דמי נסיעות החל ממועד תחילת עבודתה אצל הנתבעת ועד למועד הגשת התביעה, בסך של 25,534.5 ₪. כן עתרה התובעת לפיצוי בגין עגמת נפש בסך 10,000 ₪.

ביום 6.9.09 ביקשה התובעת לתקן את כתב התביעה, כך שרכיב התביעה יתייחס לתקופת עבודת התובעת החל מחודש 10/01 ועד לחודש 08/09 (ולא עד למועד הגשת התביעה המקורית), וכן יופחת הסכום הנתבע לסך 23,2116 ₪, בהתאם לתחשיב מתוקן של התובעת (המבוסס על 22 ימי עבודה לעומת התחשיב הישן שהתבסס על 25 ימי עבודה). לבקשה צורף כתב תביעה מתוקן, ובהתאם להחלטת בית הדין מיום 4.11.09 הבקשה התקבלה.

ביום 6.12.09 הודיעה הנתבעת כי יש לראות בכתב ההגנה המקורי שהוגש ביום 25.2.09 ככתב הגנתה המתוקן.

אין מחלוקת בין הצדדים כי עד לחודש 9/09 התובעת הגיעה למקום עבודתה וחזרה ממנה בכוחות עצמה. אין גם מחלוקת כי בגין תקופה זו שולמו לתובעת דמי נסיעות חלקיים (בגין כיוון נסיעה אחד, ולטענת התובעת התשלום היה בחסר).

אין מחלוקת כי החל מחודש 9/09 החלה התובעת לעשות שימוש בהסעה שהעמידה לרשותה הנתבעת ממקום מגוריה בקרית ארבע למקום עבודתה (כיוון נסיעה אחד). בגין תקופה זו עתרה התובעת לתשלום "דמי נסיעות מלאים לשני הכיוונים, ו/או דמי נסיעות מלאים בגין כיוון אחד- ככל שתינתן לי באופן קבוע הסעה לכיוון השני".

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת זכאות התובעת לתשלום הפרשים בגין דמי נסיעות. התובעת טענה בכתב תביעתה המתוקן כי עד לחודש 08/09 שולמו לה דמי נסיעות חלקיים (בגין כיוון נסיעה אחד בלבד ואף זאת בחסר), וזאת על אף פניותיה לנתבעת לתשלום הפרשים בגין דמי נסיעות. מנגד, טענה הנתבעת כי התובעת אינה זכאית להפרשים בגין דמי נסיעות, שכן הנתבעת העמידה לרשותה סידור הסעה למקום עבודתה (כיוון נסיעה אחד), אך התובעת משיקוליה האישיים, בחרה שלא לעשות בה שימוש. התובעת הכחישה את טענת הנתבעת לפיה הוצע לה סידור הסעה למקום עבודתה.

קיימת חליפת מכתבים בין באי כוח הצדדים שקדמה למועד הגשת התביעה (נספחים ד'-ו' לתצהיר התובעת), ולאחריה (נספחים ז'- יב' לתצהיר התובעת).

ביום 30.5.10 התקיים דיון הוכחות. מטעם התובעת העידה התובעת עצמה. מטעם הנתבעת העידה גב' יהודית עמיחי, סגנית מנהל מחלקת החינוך ואחראית הסעות במועצה האזורית גוש עציון.

התובעת הגישה סיכומיה ביום 14.6.10, והנתבעת הגישה סיכומיה ביום 15.9.10. התובעת הגישה סיכומי תשובה ביום 21.11.10, לאחר שניתנה לה רשות בית הדין, בהם העלתה טענה לפיה "עם פתיחת שנת הלימודים האחרונה (וסיום הדיונים המשפטיים בתובענה דנן) חדלה הנתבעת מלספק לתובעת הסעה וכיום היא אינה מספקת הסעה לתובעת".

ביום 24.11.10 הוגשה הודעת הנתבעת (בהמשך לסיכומי התשובה של התובעת) המאשרת את טענת התובעת לפיה התובעת אינה מוסעת עוד למקום עבודתה. עם זאת, טענה הנתבעת כי התובעת "נהנית מהחזר מלא בהתאם להוראות החוק כפי שניתן לראות בברור מתלוש השכר עבור חודש אוקטובר" שצורף לסיכומי התשובה של התובעת.

הבאנו את פירוט טענת הצדדים לגבי אירועים שאירעו לאחר הגשת התביעה, ואולם ברי שאנו איננו פוסקים אלא לגבי התקופה שעד להגשת התביעה המתוקנת.

הפלוגתאות הטעונות הכרעה בהליך זה