מנחם נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 15/8/11 (להלן: "הוועדה").

2.הוועדה קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף 34 (א-ב) מותאם.

3.על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.

טיעוני הצדדים

4.טיעוני המערער, כפי שפורטו בהודעת הערעור ובטיעון בפני, הינם בתמצית כדלקמן:

לטענת המערער היה מקום לקבוע לו אחוזי נכות בתחום האורטופדי / הניאורולוגי. לטענתו, נפל פגם בכך שבפני הועדה הרפואית שדנה בעניינו כמו גם בפני המומחה הנוירולוג שאליו נשלח המערער לא עמדו תוצאות בדיקות דימות עדכניות שנערכו למבקש : בדיקת CT מיום 25/2/10 שהדגימה בלטי דיסק קלים ושינויים קלים בעמוד שדרה צווארי ומותני, ובדיקת EMG מיום ֹֹֹֹֹֹ17/3/11. לטענת המערער הועדה לא הבהירה מדוע ממצאי הדימות לא מקימים לתובע אחוזי נכות אורטופדית / ניאורולוגית.

התובע טוען כי יש פגם בכך שהמומחה בתחום הנוירולוגיה נמנע מלהתיחס לבדיקת CT ולא נתן דעתו לכך שאפשר שממצאי בדיקת CT שמצביעים על בלטי דיסק שאירעו כתוצאה מהתאונה קשורים לפולי __ ממנה סובל התובע. לטעמו מן הראוי היה שהמומחה יצביע על הזיקה שבין ממצאי ה לבין הבעיות הנאורולוגיות מהן סובל התובע.

עוד טוען המערער כי בעת שהוועדה דנה בהפעלת תקנה 15, הועדה התעלמה מכך שהמערער חדל לעבוד מחמת הפגיעה הנפשית והאורטופדית ממנה הוא סובל, מאחר שעבודתו כסוכן מחייבת נסיעות.

5.מנגד, טען המשיב כדלקמן:

לא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה. בפני הוועדה עמדו בדיקות CT ו- EMG עדכניות והדבר עולה במפורש מפרוטוקול הוועדה. כל התיק הרפואי של התובע לרבות אותן שתי בדיקות הועבר לבדיקת הרופא הנוירולוג המומחה אשר עיין בכל המסמכים הרלוונטים בהתאם לשיקול דעתו המקצועי, בעת ששקל את נכותו הנוירולוגית של התובע ובחוות דעתו לפיה מחלתו הנוירולוגית של התובע קשורה לבעיה סיסטמית ולא לאירוע התאונתי הסתמך על בדיקת EMG עדכנית שנמצאת בתיק.

בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע עבודה), תשת"ז – 1956 בלט דיסק איננו מקים אחוזי נכות אלא שהוועדה קובעת אחוזי נכות בהתאם למגבלה שנמצאת בבדיקה קלינית. הוועדה בדקה את התובע ומסקנותיה מבוססות על הבדיקה.

אשר להפעלת תקנה 15 אין פגם בהחלטת הועדה כי התובע יכול לחזור לעבודתו ובנסיבות דנן לא היה צורך להביא את העניין להחלטת ועדת רשות.

דיון והכרעה

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי כי דין הערעור להידחות, וזאת מהנימוקים המפורטים להלן.

7.התובע, יליד 1964 הוכר כנפגע עבודה לאחר שעבר תאונת דרכים ביום 28/12/09 במהלכה נפגע באפקט "צליפת שוט".

8. ביום 19/1/11 ועדה רפואית של הדרגה הראשונה קבעה למערער 0% נכות לצמיתות.

9. המערער ביקש להשיג על החלטת הועדה הרפואית של הדרגה הראשונה, וביום 22/3/11 ועדה רפואית לעררים התכנסה על מנת לדון בעניינו של המערער, אשר היה מיוצג על ידי עו"ד. ב"כ התובע טען בפני הוועדה כי מאז התאונה התובע החל ליטול כדורים ולפיכך הוא מבקש הפניה לרופא פסיכיאטר וכן ביקש הפניה לרופא נוירולוג והציג בפני הוועדה ממצאי דימות עדכניים.

הוועדה, שאחד מחבריה הוא אורטופד מומחה, ביצעה בדיקה קלינית במערער על מנת לבחון את הפגיעה בגבו וממצאי הבדיקה נרשמו בפרוטוקול הוועדה באופן מפורט, וכן פורטו ממצאי בדיקות CT ו - EMG. בנוסף, הועדה שלחה את המערער, בהתאם לבקשתו לבדיקה של שני מומחים- פסיכיאטר ונוירולוג.

10. המערער נבדק על ידי מומחית בתחום הפסיכיאטריה בנוכחות ב"כ ביום 15/5/11. המומחית קבעה כי כתוצאה מהתאונה התובע סובל מהפרעת הסתגלות עם פגיעה מזערית בתפקוד התעסוקתי והחברתי המקנה לו נכות צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף 34 (א+ב) מותאם.