מנוטשרי נ' צרפתי

החלטה

ביום 22/06/08 הגיש התובע (המשיב) תביעה קטנה כנגד הנתבע (המבקש), בגין תשלום יתרה על סך 3,000 ₪, שלא שולמה לתובע לטענתו, על פי הסכם שנערך בין הצדדים להעברת תכולתה של מכולת.

הצדדים הופנו להליך של גישור אשר נערך בפני מגשר פנימי מטעם בית המשפט. ביום 04/02/09 נחתם בין הצדדים הסכם גישור, במסגרתו הוסכם, בין היתר, כי התובע יעביר לידי הנתבע, מכשיר טלפון תקין בתמורה לסך של 3,000 ₪. בכך הסתיימו ההליכים בתיק זה.

הנתבע טוען כי התובע אכן מסר לידיו מכשיר, אולם התגלה כי אינו תקין ובנוסף הוא לא עמד בהבטחותיו לתקנו, ועל כן לא קיים את הסכם הגישור. על כן, הינו עותר לחייב את התובע להשיב לידיו את הסך של 3,000 ₪, ששולמו על פי הסכם הגישור.

המשיב טוען, מאידך, כי המכשיר נמסר ונמצא על ידי התובעים כשהוא תקין והראיה לכך הינה התשלום על סך 3,000 ₪ אשר ניתן לו במעמד מסירת המכשיר.

על פי ההלכה הפסוקה, פסק דין המאשר הסכם פשרה כולל פן הסכמי ופן של פסק דין. הכלי העיקרי של מי שרוצה לאכוף את קיומו של פסק הדין , הוא בפתיחה בהליכי הוצאה לפועל או בהליכי ביזיון בית המשפט.

בשעה שמסיבות כלשהן, לא ניתן לאכוף את קיום פסק הדין בהליכי הוצאה לפועל או בשעה שאין דרך זו נראית יעילה ומעשית, אזי יוכל בעל הדין הטוען לאי-קיום פסק הדין, להגיש תביעה חדשה, על יסוד העילה שהקים פסק הדין (רא' ע"א 4272/91 ברבי נ' ברבי, פ"ד מח(4) 689,700א (1994).

זהו המצב בנסיבות ענייננו. המבקש שהיה הנתבע בהליך נשוא הבקשה עותר לחייב את התובע להשיב לידיו סך של 3,000₪ , עקב הפרת ההסכם שהיווה את היסוד של פסק הדין. פנייה אל לשכת ההוצאה לפועל (או לפתיחת הליכים לפי פקודת ביזיון בית המשפט), אינה יעילה ופתוחה בפניו. בית המשפט סיים את מלאכתו בתיק זה ופתוחה למבקש הדרך להגשת תביעה חדשה, על יסוד טענתו להפרת ההסכם, נשוא פסק הדין.

ניתנה היום, י"ח טבת תש"ע, 04 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: