מנו נ' עיריית אילת ואח'

החלטה

1.תביעה קטנה בסך 15,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובעת לאחר שנפלה במדרכה בעיר אילת.

התביעה הוגשה נגד עיריית אילת ונגד המבטחת- הראל חברה לביטוח בע"מ.

המבטחת- הנתבעת 2 ביקשה להורות על מחיקתה ואילו הנתבעת 1 ביקשה להעביר הדיון בתובענה לבית משפט השלום באילת.

2.דין הבקשה להתקבל.

3.פוליסת הביטוח שבין העירייה למבטחת הוגשה וממנה עולה כי העירייה צריכה לשאת בתשלום השתתפות עצמית בסך 60,000 ₪ "מתוך סכום השיפוי וההוצאות שישלם המבטח, עקב מקרה ביטוח המכוסה לפי פוליסה זו בגין כל מקרה ביטוח בנפרד...סכום ההשתתפות העצמית יחול על הוצאות חיצוניות שהוציא המבטח תוך כדי טיפול בתביעה...".

4.סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 מקים את היריבות הישירה שבין המבטח לבין הנפגע, וזו לשונו: "בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא - לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי".

סעיף זה, כמו החוק מלמד ש"לצד השלישי אין זכות חוזית ישירה כלפי המבטח. זכותו היא נגזרת"(אליאס דיני ביטוח (מהדורה שנייה, תשס"ט) 1155).

5.בענייננו, קיימת טענה פנימית מתוך חוזה הביטוח שיש בה כדי להשליך על זכאות התובעת לפיצוי( ראו והשוו: רע"א 5912/91 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' אברהם מצליח פ"ד מט(3)265) - עסקינן בטענת השיפוי וההשתתפות העצמית.

אף אם תחוייב המבטחת עדיין קמה לה זכות ההשתתפות העצמית והיא רשאית לקזז סכום עד לסך של 60,000 ₪.

במקרה דנן סכום התביעה הוא נמוך מאוד מגובה ההשתתפות העצמית ומכאן שאף אם תחוב המבטחת במלוא סכום התביעה, עדיין לא תהא התובעת זכאית לקבל תשלום מהמבטחת לנוכח סעיף ההשתתפות העצמית. הדברים יפים גם בכל הקשור לתביעות הנדונות בבית משפט לתביעות קטנות שבו ניתן לתבוע סכום פחות מדמי ההשתתפות העצמית ובו ידועה מראש ומכומתת דרישת הנפגע- הצד השלישי.

6.סכום ההשתתפות העצמית מצוי ברובד התחתון של הביטוח.

"כשם שאין לדרוש מן המבטח לשלם תגמולי ביטוח שסכומם עולה על שיעור השיפוי... כך אין לדרוש שיישא בתשלום שיסודו ברובד הראשון, שכן לגביו נחשב המבוטח כמבטח של עצמו"( מ. יפרח, ר. חרל"פ ששון-דיני ביטוח (מהדורה שנייה, (2002) 192).

לסיכום, "הצד השלישי זכאי רק לתגמולי הביטוח שהמבטח חב למבוטח ולא מעבר לכך. גבול האחריות של המבטח כלפי הצד השלישי הוא כגבול אחריותו כלפי המבוטח. לפיכך, המבטח רשאי לנכות מהסכומים המשתלמים במישרין לצד השלישי את דמי ההשתתפות העצמית שהמבוטח חייב בהם"( אליאס שם 1173, והאסמכתאות שם).

לפיכך, מורה על מחיקת הנתבעת 2 בלא צו בדבר הוצאות.

7.בנסיבות אלה, משנותרה רק נתבעת אחת היא עיריית אילת, ומשהנזק אירע באילת, מורה על העברת הדיון לבית משפט השלום באילת שלו הסמכות המקומית לדון בתובענה.

ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ד, 18 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: