מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב נ' חי אלישבע

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 30.11.2010 מאחר והנתבעת לא הופיעה לדיון. על פי שאילתת המסירות של ביהמ"ש, זומנה הנתבעת לדיון באמצעות בא כוחה, עו"ד חזי כהן בהתאם לכתובת: תובל 11, ר"ג.

לטענת המבקשת, פסק הדין כנגדה ניתן בהעדר המצאה כדין משב"כ המבקשת לא קיבל לידיו הזימון לדיון. על פי תוכנת נט-המשפט, נמסר הזימון לדיון המדובר לקרוב משפחה אלא שב"כ המבקשת לא יודע על קרוב משפחה שקיבל הזימון, מה גם ואין לו כל קרוב כזה ברחוב תובל 11 שהינו למעשה בניין משרדים.

יתרה מזאת, מבדיקה בתיק המצוי בארכיון ביהמ"ש עולה כי באישור המסירה מסומן "עזב ללא מען" ולא "נמסר לבן משפחה" כמוזן בתיק האלקטרוני.

עוד מוסיף וטוען כי, משרד ב"כ המבקשת עבר מרחוב תובל 11 ברמת גן (להלן: "הכתובת הישנה") לרחוב מנחם בגין 11 בר"ג (להלן: "הכתובת החדשה"). הכתובת החדשה מעודכנת במאגר ביהמ"ש ומכתבי בי דין בתיק דנן ניתן ללמוד עליה. משכך, מבקש ביטול פסק הדין מחובת הצדק בשל פגם מהותי באי הזמנתו כדין.

המשיב מתנגד לבקשה.

לטענתו, על ב"כ המבקשת היה להודיע בכתב לביהמ"ש על שינוי במענו ומשלא עשה כן, הומצא הזימון לדיון כדין ואין לבטל פסק הדין מחובת הצדק. זאת ועוד, לטענתו סיכויי ההגנה לתשלום חובה של הנתבעת בגין דמי חכירה שנתיים קלושים שכן המבקשת אינה מכחישה התחייבותה החוזית לשלם דמי החכירה .למרות זאת לא שילמה בטענה כי דמי ההיוון ששילמה בעבר והושבו לידיה היו גבוהים מדמי ההיוון ששילמו שכניה.

אף אם נכונה טענתה המוכחשת, אין טענתה מגלה הגנה שכן דמי החכירה נשוא התביעה חלים על המבקשת על פי חוזה החכירה עליו חתמה לאחר שביטלה את ההיוון ודמי ההיוון הושבו לידיה .

על כך אין מחלוקת בין הצדדים.

דיון והכרעה

תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת בזו הלשון:

"480.בהליך שניתן בו מען להמצאת כתבי בי-דין, יכול שתהא ההמצאה במסירת הכתב לפי אותו מען, וכל עוד לא הודיע בעל דין, בהודעה בכתב לבית המשפט, על שינוי במענו, יראו כל כתב שהומצא לפי המען האמור כאילו הומצא כראוי."

אין חולק כי כתובתו הישנה של ב"כ המבקשת הינה רח' תובל 11, ר"ג. מעיון בתיק לא נוכחתי כי ב"כ המבקשת הודיע על שינוי במענו ודי באמור כדי לקבוע תחולת תקנה 480 על העניין לפיה ההמצאה לכתובת הישנה מהווה המצאה כדין.

מעיון בשאילתת המסירות בתיק עולה כי אכן הוזן שהזימון לדיון המדובר הומצא לקרוב משפחה וזאת על אף העובדה שעל פי אישור המסירה דעסקינן, שמספרו 832-08913851, כתוב "עזב ללא מען". ואולם, אין בכך לעלות או להוריד באשר לקביעתי כי עסקינן במסירה כדין משלא נמסרה הודעה לתיק לשינוי מען.

למעלה מן הדרוש אציין, כי ב"כ המבקשת לא יצא ידי חובתו באמצעות הגשת כתבי בי-דין בהם מצוינת כתובתו החדשה.

מה גם ועל פי דף מקדים לתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת (נספח א' לבקשה) הכתובת החדשה אכן מופיעה בחותמת ב"כ המבקשת אולם בפרטי הנתבעת, ברישא לעמוד המדובר מצוינת כתובתו הישנה של ב"כ הנתבעת.

זאת ועוד, מעיון בפרטי ב"כ המבקשת בתיק עולה כי עדכון אחרון לכתובת החדשה בוצע ביום 12.1.2011, למרבה הצער -לאחר פסק הדין דעסקינן.

מן המקובץ עולה אפוא, כי אין לקבל הבקשה לביטול פסק הדין מחובת הצדק!

אפנה כעת לבחינת ביטול פסק הדין על פי שיקול הדעת המסור לביהמ"ש.

סיבת מחדל המבקשת להתייצב – כאמור לעיל, היה על ב"כ המבקשת להגיש לתיק הודעה על החלפת מענו ומשלא עשה כן אין לו אלא להלין על עצמו. עם זאת, אינני סבורה כי התנהגות זו עולה כדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי או מתוך זלזול אלא טעות אנוש גרידא עליה ניתן לכפר בחיוב בהוצאות בגין הנזק והטרחה.