מנהל מקרקעי ישראל - נ' יצהרי ואח'

פסק דין

התובע, מינהל מקרקעי ישראל המנהל את המקרקעין בבעלות רשות הפיתוח ו/או הקק"ל ובכללן את המקרקעין בגוש 4271 חלקה 154 בראש העין (להלן: ה"מקרקעין"), הגיש תביעה זו לדמי שימוש כנגד הנתבעים ברכה יצהרי, עוזיאל יצהרי, שושנה יצהרי אורי יצהרי ואורנה יצהרי שכן לטענתו מסיורים שנערו במקרקעין מיום 14.5.00 ואילך נמצא שהנתבעים פלשו ללא אישור המינהל וללא הסכמתו למגרש מס' 20 בחלקה 154 והקימו שם בית מעץ המיועד למגורים.

לאחר מכן הוסכם על מחיקת נתבעים מס' 2-5.

כמפורט בכתב התביעה כאשר התגלתה הפלישה נשלח לנתבעים ביום 27.7.00 מכתב הדורש לפנות את המקרקעין ולהרוס ולסלק כל מבנה שהקימו. כן ניתן ביום 30.4.00 פסק דין מרשיע במסגרת ת.פ. 1068/00 כנגד הנתבעים וצו הריסה כנגד המבנים.

עוד הוגשה תביעה לבית משפט נכבד זה במסגרת ת.א. 5414/05 לפינוי וסילוק יד ותשלום דמי שימוש שם הסכימו הצדדים שיינתן פסק דין לפינוי, כאשר לענין הסעדים הכספים ינסו הצדדים להגיע להסדר, ומשלא הגיעו מחק בית המשפט את התביעה מחוסר מעש.

לאחר מכן הוגשה תביעה זו לתשלום דמי שימוש ראויים לתקופה שמיום 1.10.05- 30.9.06 – סך 17,973 ₪ ולתקופה 1.10.06 – 30.9.07- סך 16,086 ₪ בהתאם לחוות דעת שמאי שהוגשה על ידי התובע.

לגבי דמי השימוש לשנים 08-09 העריך התובע את דמי השימוש בגובה דמי השימוש הראויים לשנת 06-07.

סך כל התביעה הועמד בגובה 66,232.34 ₪.

הנתבעים בכתב הגנתם טענו שהנתבעת היא בעלת הזכויות המתגוררת בחלקה הסמוכה למקרקעין נשוא תובענה זו משנות ה- 50 לאחר עליתם מתימן.

במקרקעין נשוא התובענה בנה בעלה המנוח מבנה עשוי פח ואסבסט המשמש כמחסן, הכל בידיעת התובע. בשנות ה-80 התובע פעל בשיתוף עם חברת לור"ם ופנה אל תושבי הסביבה בהצעות לפינוי כנגד תשלום כספי או קבלת קרקע חלופית לבניה. הנתבעת ביקשה לרכוש את הזכויות במקרקעין. התובע לא נענה לבקשותיה והיא המשיכה להחזיק במגרש.

בשנת 1998 השקיעה הנתבעת בשיפוץ המבנה חיפתה קירותיו בעץ ואת הגג ברעפים.

לטענתה קיימות לה זכויות בר רשות ואינה פולשת במקרקעין. כן טענה שיש לקזז את הסכומים שהשקיעה במגרש במשך כל השנים בהתאם לחוות דעת שמאי שם הוערכו שווי המחוברים בסך 145,000 ₪.

עוד טענה להבטחה שלטונית שניתנה לה בדרך של הצעת פיצוי בסך 30,000 דולר שהוצעה לה על ידי התובע ולאי שיוויונית בפעולות התובע שכן הגיע להסדר עם בעלי קרקעות אחרים לרכישת המגרש ללא מכרז.

בדיון הראשון שהתקיים בפני טען ב"כ הנתבעת שהתובע פועל באפליה שכן הגיע להסדר עם בעלי מגרשים אחרים לרכישת הזכויות ללא כל מכרז.

ב"כ התובע שב וטען שלנתבעת כפולשת אין עדיפות לקבל את השטח ללא מכרז.

לאור העובדה שלא ניתן היה להגיע להסדר בין הצדדים, הם הגישו תצהיריהם.

בדיון שהתקיים ביום 21.10, ולאחר שהוגשו תצהירי עדות הראשית הסכימו הצדדים שהשאלה היחידה שבמחלוקת ביניהם הינה האם המינהל נהג באי שיוויוניות ו/או באפליה כלפי הנתבעת לעומת אחרים כמו אלידומי וכהן עוד קיימת השאלה של תשלום דמי השימוש. משכך הסכימו לסכם טענותיהם בהסתמך על כל החומר המצוי בתיק בית המשפט.

דיון משפטי: האם אכן נהג המינהל ביחס של איפה ואיפה בהתנהלותו מול הנתבעת כאשר התיר העברת זכויות ללא מכרז לעומת אחרים?.

הנתבעת כך הוכח בפני מהמסמכים מחזיקה במקרקעין שנים רבות עם זאת לא הוכחה כל הסכמת התובע במשך השנים להחזקתה ו/או לא הוצג בפני כל הסכם להסדרת זכויות.

המינהל טען שבכל הנוגע לאלידומי וכהן אזי היתה להם הרשאה לשבת במקרקעין וזאת בניגוד לנתבעת שהינה פולשת.