מנדל נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.בתביעה זו עותר התובע להכיר במחלת הסוכרת ובמחלת הפרקינסון מהן הוא סובל כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995.

2.ביום 26/8/13 ניתנה על ידנו החלטה בדבר העובדות הנדרשות לשם מינוי מומחה רפואי. עם זאת, לנוכח התייחסות התובע בסיכומיו למינוי המומחים הנדרשים ולסוג מומחיותם, הורנו לנתבע להתייחס לסוג המומחים שיש למנות בתיק זה וכן להתייחס לבקשת התובע למינוי מומחים ספציפיים.

3.התובע ביקש למנות שלושה מומחים רפואיים: מומחה בתחום הפנימי, לבדיקת הקשר הסיבתי בין עבודת התובע למחלת הסכרת, מומחה בתחום הנוירולוגיה עם התמחות בהפרעות תנועה ובמחלת הפרקינסון לבדיקת הקשר הסיבתי בין עבודת התובע למחלת הסכרת ומומחה בתחום הטוקסיקולוגיה והפרמקולוגיה שישלים את חוות הדעת של המומחים הספציפיים למחלות מהן סובל התובע וזאת מהזווית של השפעת רעלים על גוף האדם לאורך זמן. התובע ביקש במפורש שלא למנות מומחה מסוים בתחום הנוירולוגיה ומנגד, הציע שמות של מומחים אחדים בתחום הפרעות תנועה ופרקינסון וכן ציין את שמות המכונים העוסקים בתחום הטוקסיקולוגיה ושמות המומחים העומדים בראשם.

4.לעמדת הנתבע, יש למנות מומחה רפואי אחד בתחום הרפואה התעסוקתית וזאת מתוך מאגר המומחים של בית הדין. עוד נטען כי בקשת התובע למנות מומחים ספציפיים אינה במקומה וכי עצם העלאת שמו של מומחה מסוים פוסל אותו מלשמש כמומחה מטעם בית הדין.

5.לנוכח העובדה שהשאלה הטעונה הכרעה בתיק זה הינה השאלה בדבר הקשר הסיבתי בין מחלות הסוכרת והפרקינסון מהן סובל התובע לבין חשיפתו לחומרי ריסוס והדברה במשך שנות עבודתו בקיבוץ בענף גידולי השדה, אנו סבורים כי בשלב זה יש למנות מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית. זאת, בפרט לנוכח העובדה כי במאגר בית הדין אין מומחה רפואי בתחום הטוקסיקולוגיה.

מכל מקום, במסגרת חוות דעתו של המומחה לרפואה תעסוקתית הוא יתבקש להשיב לשאלה האם יש צורך בהתייעצות עם מומחה לרעלים/טוקסיקולוג.

6.ההחלטה על מינוי המומחה הרפואי תינתן בנפרד.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ד, (17 ספטמבר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: