מנאר נ' חוג'יראת ואח'

פסק דין

בפני תביעה קטנה שעניינה תשלום פיצויים בגין נזק אשר נגרם לרכבה של התובעת בתאונה שארעה ביום 18.08.2010 .

לטענת התובעת והנתבע 1, התאונה ארעה שעה שהנתבע 1 יצא מחנית ביתו והשתלב לדרך אשר מובילה לביתה של התובעת שעה שזו נסעה בה. הנתבע 1 הודה בכתב הגנתו כי בשל צמחיה עבותה, לא הבחין כי התובעת נוסעת בדרך אליה ביקש להשתלב ולפיכך פגע ברכבה.

הנתבעת 2 הביעה בכתב הגנתה התנגדות לאופן קרות התאונה וכן טענה כי יש סתירות בין גרסאותיהם של התובעת והנתבע 1 אשר הינם בני משפחה. עוד טענה הנתבעת 2 כי הנזקים ברכבה של התובעת אינם מתיישבים עם עוצמת הפגיעה הקלה והנזקים הזניחים אשר נגרמו לרכבו של הנתבע 1.

אחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם לרבות התמונות שצורפו ואחר ששמעתי את עדויותיהם של התובעת, בעלה של התובעת והנתבע 1, ועוד עיינתי בדו"ח חקירה מטעם הנתבעת 2, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

לא מצאתי סתירות מהותיות בין דברי בעלי הדין, בינם לבין עצמם, או ביחס לעדויות שמסרו לחוקר. אכן, התובעת טענה כי התאונה אירעה בשעה 8:00 ואילו הנתבע 1 מסר כי המדובר בשעה 9:00, אולם ברי כי סמיכות הזמנים אפשרית ואינה מהווה סתירה מהותית. כך גם ביחס לטענה האם היו עימה ילדים או לא, מאחר שהמדובר בילדים קטנים, כך עלה בדיון, ברי כי אלו לא יצאו אל מחוץ לרכב ועל כן, ייתכן שהנתבע 1 לא מסר אודות נוכחותם ברכב. טענת התובעת כי הפגוש נפל, שבה וחזרה בדבריה לחוקר ובעדותה בבית המשפט. דבריה אלו מקבלים חיזוק גם בדברי הנתבע 1 לחוקר, מהם עלה כי הפגוש ברכב התובעת ניזוק.

אמנם, הנתבע 1 לא מסר לחוקר כי חיזק את הפגוש לאחר התאונה, אך מסר זאת בעדותו בבית המשפט והסביר כי לא נשאל על ידי החוקר ועל כן לא השיב על כך.

נזקי כלי הרכב, עליהם הצביעה הנתבעת 2, גם הם אינם סותרים את טענות הצדדים לנסיבות התאונה, כך לטעמי, זאת בין היתר לאור פערי הגובה שהיו במקום, בין הנתיב ממנו הגיעה התובעת לבין המקום ממנו הגיח הנתבע 1.

לפיכך, אני מקבלת את גרסת התובעת והנתבע 1 לאופן קרות התאונה וקובעת כי הנתבע יצא מחניית ביתו והשתלב לכביש יציאה מחצרות הבתים הסמוכים ומשכך, היה עליו לתת זכות קדימה לכלי הרכב הנמצאים בדרך הראשית. משלא עשה כן גרם באשמתו לתאונה.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומורה לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 5,600₪, סכום הכולל אף את הוצאות ההליך, וזאת בתוך 30 יום מהיום, אחרת יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י"ח אייר תשע"ב, 10 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: