מנאע נ' ספי

פסק דין

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ (כב' הרשם מר מוהנד חלאילה), מיום 17/5/10, אשר ניתנה בתיק הוצל"פ 08-09595-09-9, עפי"ה נדחתה בקשת המבקש – הזוכה למנות כונס נכסים על זכויותיו של המשיב – החייב בחלקה 76 בגוש 19053 (להלן: "החלקה").

הינני דן בבקשה כאילו כבר ניתנה רשות ערעור וכבערעור עצמו.

התמצית העובדתית הרלוונטית הינה כדלקמן:

המשיב חייב בתיק ההוצל"פ סכום חוב אשר אינו פחות מ- 70,000 ₪.

במסגרת הליכי ההוצל"פ הוטל צו עיקול על זכויותיו של המשיב בחלקה.

העיקול נרשם במשרד ספרי האחוזה.

משלא שולם החוב, הגיש הזוכה בקשה למנות כונס נכסים על החלקה לשם מימוש זכויותיו של המשיב בה.

כב' ראש ההוצל"פ דחה את הבקשה למנות כונס נכסים על החלקה, כאשר הטעם לכך הוא החשש שמא על אותו חלק בחלקה, הרשום על שם המשיב, קיים בניין מגורים.

החלטת ראש ההוצל"פ הנ"ל הינה מושא הערעור אשר בפניי.

הינני סבור כי דין הערעור להתקבל.

מעבר לטענה של המשיב כי על החלק המעוקל כלל וכלל לא קיים כל בניין, כאשר המבקש מוסר כי למעשה למשיב באותה חלקה שני מגרשים, כאשר על אחד מהם קיים בניין ועל האחר לא קיים כל בניין.

טענותיו של המבקש לגבי קיום שני מגרשים כנ"ל מעוגנים היטב במסמכים, כפי שצורפו לבקשת רשות הערעור.

מכל מקום, אף אם קיים על אותו חלק מעוקל בניין מגורים, עדיין אין בדבר כדי לגרום, אפריורית, לדחיית הבקשה למנות כונס נכסים לשם מכירת אותו חלק מעוקל.

הגנת דירת מגורים אומנם קיימת, אך קיימים בצידה גם מס' התנאות, לרבות אי קיום דירת מגורים אחרת לחייב, לרבות העובדה שניתן לממש את הדירה, תוך מתן דיור חלוף לדייר וכן כהנה וכהנה.

הינה כי כן, עצם העובדה כי קיים בית מגורים על מקרקעין מעוקלים, אין בדבר כדי לגרום לדחייה, מראש, של בקשה למינוי כונס נכסים על החלק המעוקל.

תפקידו של כונס הנכסים הינו לבדוק גם את הטענה של קיום בית מגורים. כן לכונס הנכסים קיימת אפשרות לבקש חלוקת מקרקעין משותפים על מנת לאפשר בהמשך מכירת החלק המעוקל, חלק מסויים באותם מקרקעין.

לאור המבואר כדלעיל, דין הערעור להתקבל.

הזוכה יגיש בקשה מפורטת למינוי כונס נכסים, לרבות נקיבת שמו של אותו כונס נכסים וראש ההוצל"פ ימנה כונס נכסים כמבוקש, תוך מתן הנחיות לגבי אופן פעולותיו של כונס הנכסים.

כן כמובן יוכל ראש ההוצל"פ לדרוש מתן ערובה על ידי כונס הנכסים לשם התחלת פעולותיו ככונס נכסים.