ממן נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשת המינהל לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית ואי-תשלום האגרה המתאימה.

המינהל טוען כי הסעדים המבוקשים הם כספיים, ואינם נוגעים לקביעתן של זכויות במקרקעין. לפיכך, ונוכח העמדת סכום התביעה על סכום המצוי בסמכותו של בית משפט שלום, לא היה מקום להגיש את התביעה בבית המשפט המחוזי, ובה-בעת להימנע מלשלם אגרה לפי סמכות בית המשפט שאליו הוגשה התביעה, קרי: לפחות לפי סך 2,500,000 ₪.

ממן טוען כי הסעדים הכספיים המפורטים בתביעה נגזרים מפרשנות החוזה שעניינו זכויות במקרקעין; ולפיכך הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי. לעניין האגרה טוען ממן כי גובה הסעדים הכספיים אינו ידוע בשלב זה, ולפיכך ביקש צו למתן חשבונות במסגרת התביעה. על כן שילם את האגרה לפי הסכום הידוע בשלב זה.

טיעוני המינהל בבקשה ובתשובה-לתגובה מקובלים עליי, ואני מודה לב"כ המינהל, עו"ד טל שטיין, על הרצאתם הבהירה. יחד עם זאת, לא מתחייב מהם סילוק התביעה על הסף, כפי שיבואר להלן.

לעניין הסמכות: הזכויות במקרקעין שבהן מדובר, ושאינן במחלוקת, הן זכויות חכירה לדורות של ממן במקרקעין הנדונים. לא מצאתי בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, הבחנה בין 'חכירה מהוונת' ל'חכירה בלתי מהוונת'. כעולה מהגדרתו של המונח 'חוזה חכירה מהוון' בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, סעיף 4יז – אין מדובר בסוג של חכירה, קרי: בסוג של זכות במקרקעין, אלא בצורה של תשלום בגינה. תגובת ממן רק מחזקת את טענת המינהל, המקובלת עליי כאמור, כי בהיעדר סעד בדבר מצבת הזכויות במקרקעין, שסימנו רישום במרשם המקרקעין – אין מדובר בסעד בדבר זכות במקרקעין, כמובנה לעניין סמכותו העניינית של בית המשפט [חוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, סעיף 51(א)(3)]; אלא במחלוקות כספיות בלבד, בעקבות רכישת הזכות במקרקעין.

לעניין האגרה אעיר כי השערתו של ממן, שלפיה סכום הסעד הכספי צפוי להגיע אל מעבר לסך 2,500,000 ₪ [תגובתו לבקשה, פסקה 15], בשים לב לכלל שהוא עצמו מזכיר [שם, פסקה 19] – אינה מתיישבת עם סכום האגרה ששילם בפועל.

לאור המקובץ, הבקשה מתקבלת באופן חלקי; במובן זה שנקבע בזה כי דין התביעה להידון בבית המשפט המוסמך לפי סכום התביעה; ולפי סכום זה יש לשלם את האגרה.

ממן יודיע עד יום 25.9.11 מהו סכום התביעה, נכון ליום הגשתה, לפי מיטב השערתו בשלב זה, בטרם קיבל חשבונות מן המינהל; ויראו את כתב התביעה כמתוקן לפי ההודעה, לעניין הסעד.

אם יתברר בהמשך כי הסכום הנכון שונה – ייבחן הצורך לבקש תיקונו של כתב התביעה. לתיקון זה עשויות להיות השלכות לעניין הסמכות העניינית ולעניין האגרה.

להודעתו כאמור לעיל יצרף ממן תשלום נוסף בגין אגרת המשפט (בגין שערוך ההערכה הקודמת או בגין ההערכה החדשה); ובמידת הצורך – בקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום.

ממן ישלם למינהל 3,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד בבקשה. בהתאם לתקנה 512(ג) בתקנות סדר הדין האזרחי, לא הוספתי מע"מ לסכום האמור.

תזכורת פנימית ליום 1.10.11.

ניתנה היום, ט' אב תשע"א, 09 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: