ממן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית למשך 30 יום, עליה הורה קצין משטרה וזאת לאחר שהמבקש נתפס נוהג בדרך עירונית במהירות של 118 קמ"ש לכאורה, כאשר המהירות המותרת במקום היא 70 קמ"ש.

הסנגור טען כי המבקש נסע בנתיב הימני, רכב אחר חתך אותו משמאלו, השוטר לא ציין בדוח את המיקום המדויק בו בוצעה העבירה. לדברי הסנגור יש במקום עיקול, כמו כן הפנה הסנגור לנסיבותיו האישיות של המבקש ולצורך של המבקש לסייע בהסעת הוריו החולים לטיפולים רפואיים.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה, והפנה למהירות הגבוהה שבה נסע לכאורה המבקש ולתגובת המבקש שנרשמה בדו"ח.

לאחר שבחנתי את חומר הראיות ואת טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. להלן נימוקיי לכך:

מחומר הראיות עולה כי השוטר מציין כי המבקש נסע מכיוון צפון לדרום כשהוא בנתיב האמצעי מתוך 3 נתיבים בתנועה המתקרבת. קו הראייה של השוטר היה נקי מהפרעות פיזיות, רכבו לא הוסתר על ידי רכב אחר. עוד מציין השוטר כי ביצע את כל הבדיקות הדרושות למכשיר הממל"ז הן בתחילת המשמרת והן בסיומה ואף ציין בדו"ח הנסיבות, כי בדק קיומם של תמרורים המגבילים את המהירות במקום ל-70 קמ"ש.

עוד אציין, כי תגובתו של המבקש לאשמה שייחס לו השוטר הייתה: "לא שמתי לב".

כידוע, בשלב זה, ביהמ"ש לא בוחן את מהמינות הגרסאות שבפניו וגם אם טוען המבקש, כפי שטען בפניי, כי דבריו של השוטר בדו"ח הנסיבות, לרבות התגובה שרשם מפיו, אינם נכונים, על דבר זה להתברר במסגרת התיק העיקרי.

בנסיבות אלה, קיימות ראיות לכאורה המבססות את האישום כנגד המבקש.

באשר לשאלת המסוכנות, מדובר במהירות של 48 קמ"ש מעל המהירות המותרת בדרך עירונית. לחובתו של המבקש 14 הרשעות קודמות, הכוללות הרשעות בעבירות דומות לאלה המיוחסות לו בכתב האישום הנוכחי.

לפיכך, לא אוכל לקבוע כי החלטת קצין המשטרה איננה סבירה ועל כן אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ד' אדר ב תשע"א, 10 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: