מלמד נ' עירית אור יהודה

פסק דין

התביעה שבפניי עניינה פיצוי בגין חיוב ביתר שחויב התובע בגין תשלומי מים וביוב לעירית אור יהודה.

הצדדים:

התובע מר אלי מלמד (להלן: "התובע") הינו תושב אור יהודה.

הנתבעת עירית אור יהודה (להלן: "הנתבעת" או "העירייה") חייבה את התובע בחיובי ארנונה מים וביוב בתוקף תפקידה.

המחלוקת בתיק זה הינה בגין חיובים שחויב בתובע בעת ששעון המים השייך לביתו התקלקל וכתוצאה מכך הוא חויב בסכום גבוה יותר. העירייה שגילתה את הבעיה בשעון המים החליפה אותו ואף הייתה מוכנה לזכות את התובע בגין תשלומי היתר לפי החשבון שערכה, חשוב שהסתכם בכ- 1,400 ₪. התובע חולק על חישוב זה ולטענתו במועד הדיון ההחזר צריך להגיע לסכום של 4,700 ₪ כולל הפרשי הצמדה וריבית. לטענתו יש להוסיף על סכום זה הוצאות , הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש שנגרמה לו.

לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר עיון בכתבי הטענות אני קובעת כדלקמן:

אין מחלוקת שהתובע חויב ביתר והוא זכאי להחזר.

המחלוקת היא לגבי גובה ההחזר ודרך חישובו. לטענת התובע הוא חויב בכ- 40 קוב נוסף לגבי 10 תקופות תשלום ולטענת הנתבעת הוא חויב בגין 24 קוב נוספים עבור 8 תקופות בלבד.

אני מקבלת את חשוב הנתבעת המבוסס על נתונים מדויקים ולכן קובעת כי התובע זכאי להחזר בגין 24 קוב עבור 8 תקופות, דהיינו 192 קוב.

אני מקבלת את טענת התובע כי יש לחשב את העלויות בגין קוב מים לפי העלויות הגבוהות יותר היות והוא חושב על צריכה מוגברת.

לאור האמור לעיל מתבקשת הנתבעת לערוך חישוב מדויק של התשלום בגין 192 קוב לפי התעריפים הגבוהים שהיו ידועים בכל תקופה בגינה נתבע ההחזר ולסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק לגבי כל תקופה ותקופה.

בנוסף לאמור לעיל יש להוסיף הוצאות בגין הליך זה בסך של 300 ₪.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז טבת תש"ע, 13 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: