מלכה נ' כהן

פסק דין

מונח לפני ערעור על החלטת הרשם הנכבד אדי לכנר מיום 19.12.11 בתיק ת"ט 18319-11-11 שניתנה לאחר התנגדותו של המבקש (להלן: "המערער") לביצוע שטר. המבקש חויב בתשלום הוצאות בסך 1,200 ₪ כתנאי להגשת תצהיר נוסף, מאחר וכב' הרשם קבע בהחלטתו כי המבקש לא תמך החלטתו בתצהיר מפורט לעניין מועד הידיעה על תיק ההוצאה לפועל שמתנהל נגדו.

החלטת הרשם:

כב' הרשם קבע כי בהעדר פירוט לעניין מועד הידיעה על תיק ההוצאה לפועל, מן הראוי היה לדחות את ההתנגדות,שכן לא ניתן לקבוע מתי נודע למבקש על קיומו של תיק ההוצאה לפועל ואף לא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות.

עם זאת, עקב טענותיו הקשות של המערער בגין מרמה כנגד השטר, והפנייתו לבקשת ביצוע שלא מולאה כדין. בנסיבות מיוחדות אלה אישר כב' הרשם, לפנים משורת הדין, לב"כ המבקש להגיש תצהיר מתוקן תוך התייחסות לאופן קבלת הידיעה על תיק ההוצאה לפועל.

כב' הרשם התנה את הגשת התצהיר בכפוף לתשלום הוצאות המשיב בסך 1200 ₪, כאשר אם לא ישולמו ההוצאות, תידחה ההתנגדות, במידה וישולמו, יועבר העתק מן התצהיר לידי ב"כ המשיב ויקבע דיון נוסף.

טיעוני המערער:

המערער טוען כי בקשת הביצוע שהיא כתב התביעה, פגומה בצורה מהותית מכיוון שבקשת הביצוע הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל כשהיא ריקה לחלוטין, והחלק המיועד למילוי העובדות המהוות את עילת התביעה, כתב התביעה, ריק.

עוד ציין המערער כי הגיש יחד עם ההתנגדות, בקשה לקבוע כי ההתנגדות מוגשת במועד הואיל והאזהרה בתיק ההוצאה לפועל מעולם לא נמסרה לו. לטענתו, הבקשה לעניין האזהרה הינה בקשה נוספת (להלן: "הבקשה השניה"), ולהבדיל מהתנגדות לביצוע שטר, ניתן להביא במסגרתה ראיות לסתור אם באמצעות תצהיר נגדי ואם באמצעות תגובה וחקירה נגדית בדיון. המערער טוען כי המשיב לא ניצל זכותו זו ועל כן היה מקום לקבל את הדברים כראייה לכאורה לאמיתות תוכנה ולקבוע כי ההתנגדות מוגשת במועד ולא כך נעשה.

לטענתו, ההתנגדות בתיק זה הוגשה בתחילת חודש נובמבר 2011, רק לאחר שננקטו נגד המערער הליכים בהוצאה לפועל, לאחר שהתיק היה רדום עד כניסת עוה"ד דמאיו לתמונה. ולפיכך, טיעונו של המשיב לפיו ידע על התיק אינו נכון, והוא ידע על התיק רק כאשר ננקטו נגדו הליכים שכן התיק היה "רדום" במשך שנים ונודע לו עליו רק כאשר התיק התעורר.

המערער טוען כי המצאת האזהרה בוצעה לכתובת בית הוריו והטענה שלא גר בבית הוריו באותה התקופה לא נסתרה וכי במצב דברים בו צד אחד טוען כי המסירה לא בוצעה אין עליו להגיש בקשה להארכת מועד ואם יגיש בקשה כזו, תהיה זו בבחינת הודאת בעל הדין שההתנגדות לא הוגשה במועד החוקי.

לטענת המערער, המשיב העלה טיעונים והגיש מסמכים במסגרת עיקרי הטיעון שלא היו בערכאה הראשונה וזוהי בבחינת הרחבת חזית.

המערער טוען כי אמו של המערער הצהירה מפורשות "שאין לחייב כלום והוא מתגורר אצלם לעיתים רחוקות", וציטוט זה מהווה חיזוק לעובדה שהחייב כבר לא מתגורר אצלם בבית.

לטענתו, נספח י"א (לעיקרי הטיעון של המשיב) שהינו בקשה להשהות את הליך עיקול המיטלטלין, אינו בקשה של המערער אלא בקשה של משפחתו.

המערער תמה כיצד המשיב שמר מסמכים שונים ודווקא את אישור המסירה איבד וכי כל נזק ראייתי בעניין זה חייב להיות מופנה למשיב בעצמו.

לגבי הרישום בתיק במחשבי ההוצאה לפועל, טוען המערער כי שיטת עדכון המחשב בפרטי המסירה, אינה כמו זו הנהוגה היום והמפרטת מי בדיוק חתום על אישור המסירה, וכי מסירה מלאה הינו מונח בו משתמשים גם במקרה של מסירה לבן משפחה.

באשר לחתימה על הצ'ק טוען המשיב כי מדובר בצ'ק פגום, קרוע, ישנו קשקוש בשם הנמשך ובמקומו נרשם שמו של המשיב, ונסיבות הגעתו למשיב יותר מתמוהות- המערער טוען כי הוא צד ישיר לצ'ק ונוספת לו הטענה של העדר תמורה. המערער טוען גם כי פגמים אלו בצ'ק מביאים לכך שהמשיב איננו אוחז כשורה.

לפי המערער, על המשיב לתבוע את סעדיו מן הבחור מימנו קיבל את הצ'ק ולא מן המערער.

טיעוני המשיב:

המשיב טוען כי מעיון בתיק ההוצאה לפועל עולה כי האזהרה נמסרה לחייב במסירה אישית ביום 02.11.93. המשיב מציין כי עקב הזמן הרב שחלף (18 שנים), האזהרה לא מצויה בידיו. לטענתו, חזקה כי הנתונים המופיעים במערכת ההוצאה לפועל הם נתונים נכונים המשקפים את ההליכים בתיק.