מלכה ואח' נ' ברק ואח'

החלטה

אני מתקשה להבין אל נכון את תשובת המשיבות 1-3. בהחלטתי מיום 11.9.13 נתתי למשיבים הזדמנות להגיב לטענה שהערכאה הדיונית נטלה לעצמה סמכות להכריע במחלוקת בין הצדדים, במסגרת מתווה של הסכמה, ללא דיון בבקשה לצו מניעה זמני. קבעתי, שאם אין בפיהם תשובה לטענה זו, עשויה הסכמתם לביטול החלטת הערכאה הדיונית והחזרת הדיון אליה על מנת שתדון ותכריע בבקשה לצו מניעה זמני, לחסוך בהוצאות. כלומר, תחילה יש לבדוק את השאלה אם יש בפי המשיבים תשובה, ולאחר מכן תבוא או לא תבוא הסכמה.

בהתייחסות המשיבות 1-3 להחלטתי יש 3 פיסקאות. בפיסקה הראשונה, מסכים בא כוחן לביטול ההחלטה והחזרת הבקשה לצו מניעה זמני לדיון בפני בית המשפט. משמע, הוא מסכים שאין בפיו תשובה לטענה שבית המשפט נטל לעצמו סמכות שלא היתה לו. בפיסקה השניה מציין ב"כ המשיבות, כי בית המשפט הודיע בדיון שיתן החלטתו בבקשה לגופה, וב"כ המבקשים לא התנגד ולא דרש דיון נוסף. כלומר, זו תשובה לטענה שבית המשפט נטל לעצמו סמכות שלא היתה לו. לפי התשובה, אכן התקיים דיון בבקשה לצו מניעה זמני, ולא רק דיון במתווה של הסכמה, ויש להסיק מאי התנגדותו של ב"כ המבקשים לאחר מתן ההחלטה, שהוא הסכים שלא יהיה דיון (נוסף, לשיטת המשיבות) בבקשה לגופה. מאחר שהסכים, יש חוסר תום לב בטענת המבקשים שהועלתה רק לאחר קבלת ההחלטה בבקשה, ולא מייד לאחר ההחלטה שניתנה בתום הדיון בין הצדדים במיתווה ההסכמה.

לאור התייחסות זו, איני יודע אל נכון מה עמדתן של המשיבות. אם בפיהן תשובה לטענה, אדון בטענה, אחליט בה, ואטיל הוצאות על מי שיפסיד, בגובה הראוי. רק אם אין בפיהן תשובה לטענה, עולה השאלה אם הן מסכימות לביטול ההחלטה אם לאו. אם הן מסכימות, תבוטל ההחלטה תוך חסכון בהוצאות. אם אינן מסכימות, אדון ואכריע בטענות, ואטיל הוצאות בגובה הראוי על מי שיפסיד.

המשיבות 1-3 יודיעו עמדתן הסופית עד מחר, 16.9.13.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ד, 15 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: