מליחי נ' אדמון ואח'

פסק דין

1. בתאריך 21.8.12 נסע התובע מכיוון רחובות לצומת בילו בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים. לטענת התובע, יצאה הנתבעת 1 (להלן:"הנתבעת") מכיוון בית חולים קפלן בעת שהיה אור אדום ברמזור ופגעה בחזית רכב התובע ובצד ימין. התובע מוסיף וטוען, שפתאום ראה את רכב הנתבעת בתוך הרכב שלו.

מאחר ובתאונה זו נגרם נזק לרכב התובע ומאחר והתובע קיבל רק חלק מנזקיו והיות והתובע סבור, שהאחריות לגרימת הנזק רובצת על הנתבעת, הגיש הוא תביעה זו לחייב את הנתבעת וכן את הנתבעת 2 – המבטחת את רכב הנתבעת (להלן:"שומרה") לשלם לו את נזקיו בסך של 12,404 ₪, הכולל בחובו פרטי הנזק הבאים:

א. א) התובע שילם עבור שכ"ט שמאי סך של 3,000 ₪, אך קיבל החזר בסך של 400 ₪ ולכן, תובע הפרש הסכום בסך 2,600 ₪.

ב) לרכב התובע נקבעה ירידת ערך בסך 6,532 ₪, אך בפועל שולם לו סך של 1,100 ₪ ולכן, תובע גם כאן ההפרש בסך של 4,468 ₪.

ג) כמו כן, תובע התובע את הסך של 1,597 ₪ בגין השתתפות עצמית וכן סך של 1,675 ₪ בגין השתתפות עצמית על ירידת הערך.

ב. חיבור סכומי הנזק הנ"ל, שלא שולמו לתובע, מגיע לסך של 10,340 ₪, אך משום מה וללא כל הסבר הגיש התובע תביעה זו לחייב הנתבעות לשלם לו סך 12,404 ₪.

2. הנתבעות סבורות, שיש לדחות את תביעת התובע, היות והתובע הוא האחראי לגרם התאונה. לטענת הנתבעות, עמדה הנתבעת עם רכבה לפני אור אדום ברמזור ועם התחלף האור החלה בנסיעה ואז הגיח התובע משמאל במהירות מסחררת, למרות שבכיוון נסיעתו היה אור אדום, נכנס לצומת לא פנוי ופגע בדופן השמאלי של רכב הנתבעת.

3. בטרם אכריע לגופו של עניין, יש בדעתי לעשות תחילה סדר בסכומי הנזקים שנתבעו על ידי התובע, שכן התובע בלבל בין הסכומים והחשבון הפשוט הוא, שהנזקים שנגרמו לתובע הוא בסכום כולל של 63,480 ₪ והיות ושולם לתובע סך של 51,076 ₪, אזי היתרה הבלתי מסולקת היא בסך של 12,404 ₪ - זאת לאור הנימוקים הבאים:

א. א) התובע מציין בכתב התביעה, ששולם לו עבור ירידת ערך סך של 1,100 ₪ מתוך סך של 6,532 ₪ וההפרש שלא שולם לו הוא בסך של 4,468 ₪, אך פירוט זה אינו נכון, משום שהשמאי קבע ירידת ערך בסך של 11,000 ₪ ומספח השיק ששולם לתובע ואשר צורף לכתב התביעה עולה, שמתוך סכום זה שולם לתובע עבור ירידת ערך סך של 4,468 ₪ ולא 1,100 ₪ ולכן, היתרה הבלתי מסולקת בגין ירידת ערך היא 6,532 ₪ ולא כפי שפרט התובע בכתב התביעה.

ב) מחוות הדעת של השמאי מטעם התובע עולה, שסה"כ הנזק שנגרם לרכבו הוא 49,480 ₪ ולכך יש להוסיף סך של 11,000 ₪ בגין ירידת הערך שנקבעה על ידי השמאי ובנוסף לכך, יש להוסיף לנזקי התובע את שכר טרחתו של השמאי בסך 3,000 ₪ ולכן, אמור מעתה, שסה"כ הנזקים שנגרמו לתובע הוא: 63,480 ₪.

ג) מספח השיק ששולם לתובע וכן מצילום השיק שצרף התובע לכתב התביעה, שולם לתובע סך של 51,076 ₪ ולכן העולה מכך הוא, שהתובע לא קיבל את יתרת נזקיו בסך של 12,404 ₪ (63,480 ₪ - 51,076 ₪) ואין אני מקבל את טענת הנתבעות, שיתרת הנזק שטרם שולמה לתובע הוא בסך של 3,272 ₪, הכולל בחובו: את סכום ההשתתפות העצמית בסך של 1,597 ₪ ואת ההשתתפות העצמית בגין ירידת ערך בסך של 1,675 ₪. (ראה סעיף 12 לכתב ההגנה).

4. לאחר שבית המשפט הבהיר לצדדים את חישוב נזקי התובע, אכריע עתה לגופו של עניין, כאשר עולה מטענות הצדדים, שתאונה זו אירעה בצומת מרומזר, כאשר כל אחד מהמעורבים בתאונה מטיל האחריות על זולתו, שכן כל אחד מהם סבור שהאחר עבר הצומת באור אדום ומכאן, שמצויה בפני גרסה מול גרסה.

בהסתמך על האמור בכתבי הטענות ובעדויות הצדדים ולאחר שבחנתי את מיקום התאונה לפי התרשים שצרף התובע לכתב התביעה, אני קובע, שהאחריות לתאונה רובצת על שני הצדדים, אך נסיבות המקרה מצביעות על כך, שאחריותו של התובע גבוהה יותר מזו של הנתבעת ולאחר ששקלתי את כל השיקולים האפשריים הנוגעים לתאונה זו, הגעתי למסקנה, שיש לייחס לתובע אחריות בשיעור של 60% ואילו לנתבעת יש לייחס אחריות בשיעור של 40% - זאת לאור הנימוקים הבאים:

א. א) אין מחלוקת בין הצדדים על כיווני הנסיעה, שכן, מוסכם, שהתובע נסע מרחובות לכיוון בילו ואילו הנתבעת יצאה מרחוב המוביל מבית חולים קפלן אל הכביש בו נסע התובע.

אין גם מחלוקת בין הצדדים, שהתאונה אירעה בתוך הצומת ולהמחשת מיקום התאונה, צרף התובע תרשים לכתב התביעה.

ב) התובע נסע בכביש ראשי, כאשר לו שדה ראיה והיה חייב להבחין ברכב הנתבעת, אשר כבר היה בתוך הצומת וממש מול רכב התובע, כאשר כל צד שמאל של רכב הנתבעת היה כבר גלוי לפני התובע ורק מהירות בלתי סבירה בה נסע התובע, גרמה לכך, שההתנגשות הייתה עם חזית רכבו של התובע בדופן שמאלית של רכב הנתבעת.

ב. א) הנסיבות מצביעות על כך, שמהירות נסיעתו של התובע, בעת הכניסה לצומת, הייתה מהירות בלתי סבירה – והמהירות היא זו אשר גרמה נזק רציני לשני הרכבים.

מעדותו של התובע עולה, שהוא ביקש לחצות את הצומת כדבר מובן מאליו, מבלי לבדוק אם הצומת פנוי ומבלי להבחין כלל ברכב הנתבעת, שכבר היה בצומת.

אני לא מקבל את טענתו של התובע, שהנתבעת היא זו אשר פגעה ברכבו ואני קובע, שהעובדות ומיקום הפגיעות ברכבים מוכיח שהיה זה התובע אשר פגע עם חזית רכבו בדופן שמאל של רכב הנתבעת.