מלטיז נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול

החלטה

בפני בקשה להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל באשר לפגיעת התובע בתאונת דרכים מיום 14.4.08.

1.סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 קובע:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

2.ברע"א 4484/06 רינה מור נ. אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ, (ניתן ביום 19.9.06) הבהיר כבוד השופט ריבלין (כתוארו אז) כי -

"סעיף 6ב לחוק הפיצויים נועד בעיקרו של דבר לפטור את בית המשפט מהליך מתמשך, מסובך ומורכב בקביעת דרגת הנכות של הנפגע (בר"ע 309/86 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מ(4) 690, 701). לתכלית הדיונית מצטרף גם רציונאל נוסף של צדק מהותי. החלת אותה דרגת נכות, אשר נקבעה ע"י המוסד לביטוח לאומי בתביעה שהוכרה על ידו כתאונת עבודה, גם בתביעה שמתבררת בבתי המשפט, עשויה לתרום לאחידות ראייתית ועובדתית.

עם זאת, סייפת סעיף 6ב, מאפשרת לבעל דין לבקש מבית המשפט להתיר לו הבאת ראיות לסתירת קביעת המל"ל, והוראה זו היא העומדת כאמור ביסוד הבקשה דנן.

3.בר"ע 634/85 אבו עליון עודה נ. "רותם" חברה לביטוח בע"מ פ"ד לט(4) 505, נקבע כי רשות לסתור תינתן במקרים חריגים, עוד נקבע כי רשימת אותם מקרים אינה רשימה סגורה ודינו של כל מקרה לידון לגופו.

במשך השנים מנתה הפסיקה חלק מהמקרים שיכללו באותה רשימה לא סגורה ובכלל זה;

-מקום בו חל שינוי משמעותי במצב הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי המל"ל ועד לדיון בבית משפט.

-מקום בו נמצא כי בהחלטת המל"ל קיים חסר משמעותי, כגון העדר התייחסות לשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין המצב הנוכחי של הנפגע.

-כאשר נראה לבית המשפט כי ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי כגון תרמית או שהתקיים תוך פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי.

-תהיה נטייה להיעתר לבקשה, מקום בו בפני ועדת המל"ל עמדה חוות דעת רפואית "פרטית מטעם הנפגע".

-וכן מקום בו בפני ועדת המל"ל לא הונח חומר מהותי, כגון מסמכים באשר למצב בריאותי של הנפגע שקדם לתאונה.

ר' ר"ע 634/85 הנ"ל, רע"א 5608/90 קורנהיל חברה לביטוח בע"מ נ. שמעון מזרחי פ"ד מו(2) 107, ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ נ. טיארה עבדול אחמד פ"ד מה(4) 77, רע"א 863/93 התעשיה האווירית לישראל בע"מ נ. רחמים קמחי פ"ד מז(4) 815, רע"א 4045/01 אלברט אדרי נ. איתן חב' לביטוח בע"מ (החלטה מיום 18.11.01), רע"א 6812/06 ניקול תייר נ. ויקטור אטיה ואח' (החלטה מיום 20.2.07) ור' דברי א. ריבלין בספרו תאונת הדרכים- סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית 1999), עמ' 504.

4.יש לזכור עם זאת כי הפסיקה שבה והדגישה שאותה רשות תינתן - "רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת", ר' בר"ע (מחוזי-ת"א) 1679/04 אליהו חב' לביטוח נ. גלינה לינדן (מיום 23.1.05, פסקה 3 להחלטה). כך לדוגמא נקבע כי עצם העובדה שקיימים מומחים רפואיים הסבורים אחרת מקביעת ועדת המל"ל ואף אם עסקינן בפער גדול בין הקביעות, אינה מספקת להתיר הבאת ראיות לסתור, ר' ע"א 5779/90 דלעיל וכן רע"א 4195/02 סהר נ. ליפשיץ פ"ד נו(5) 774. מחלוקת מקצועית עם מסקנת הועדה ממילא גם היא אינה מספקת כדי להיעתר לבקשה.

5.עיון בהלכות אלה מלמד כי עוסקים אנו במאזניים עדינים בהם, מצד אחד - על בית המשפט לפעול לכך שקביעה על-פי דין, שניתנה מחוץ לכותלי בית המשפט, תשמש גם בבית המשפט באופן שייחסך זמן שיפוטי ותישמר הרמוניה בין הכרעות שונות הניתנות באשר להיקף הפגיעה, אך מנגד ומצד שני - על בית המשפט לפעול באופן שהן הנפגע והן הנתבע על ידו, לא יינזקו מהרצון לייעל את ההליך.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בהתחשב בחומר שהונח בפניי ובהלכות דלעיל - לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה ואנמק טעמיי בקצרה;

6.ביסוד החלטתי עומדת העובדה שאותו נוירולוג אשר קבע בתחילה את הנכות הנוירולוגית ביום 13.10.09 (ד"ר בלומן) ישב גם בוועדה ביום 1.12.09 - אשר בה נקבע כי נכות זו חופפת למעשה את הנכות בתחום הא.א.ג שהוכרה עוד ביום 22.4.09.

7.מעיון בפרוטוקול הועדה מיום 13.10.09 עולה כי באשר לנכות הנוירולוגית - העלתה בדיקה של התובע כי הוא - "מדבר בצורה שוטפת והגיונית, מבין ועונה במהירות ובהגיון לשאלות אפקט תקין. מתמצא היטב בזמן מקום ומצב ובבדיקות הרבות שעבר ומועדיהן". נראה כי חרף האמור הכירה הוועדה ב- 10% נכות לנוכח בדיקת C.T שהעלתה: "דימום קטן נקודתי כמעט פיריאטלי אחורי משמאל ללא לחץ על מבנים סמוכים, ללא ממצאים חולניים אחרים".