מלחם נ' אריק

פסק דין

תביעה לחייב את הנתבע לשלם לתובעת, בגין נזק רכוש, סכום של 1,200 ₪.

התובעת, בכתב התביעה, טוענת כי ביום 15.5.09, עת נהג אביה, מר מוחמד מלחם, ברכב שבבעלותה, הנתבע, שנהג ברכבו, עקף אותו מצד ימין ופגע בצד ימין של רכבה, וגרם לו נזק רכוש.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה מטעמו.

דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 15.2.10. בית המשפט הודיע לנתבע, לאחר שזה טען כי לא קיבל את כתב התביעה, אלא זימון לדיון בלבד, כי במידה ויבקש זאת, יידחה הדיון למועד אחר, על מנת לאפשר לו לקבל את כתב התביעה ולהגיש כתב הגנה. הנתבע ביקש לסיים את ההליך בדיון הנ"ל, ולא לדחותו.

מר מוחמד מלחם העיד מטעם התובעת וציין כי, עת נהג ברכב מכפר מכר לעכו, ובהגיעו סמוך למגרש כדורגל, ובהיותו בנתיב הימני של הכביש, רכב אחר בצבע ירוק עבר מצד ימין של רכבו ופגע בו, פגע במעקה וסטה למטע זיתים. מר מלחם העיד כי הוא הזעיק משטרה למקום, ובהמשך הוא הובהל לבית חולים.

הנתבע העיד כי עת נסע אחרי רכב התובעת, בכביש דו סטרי, נהג רכב התובעת סטה לנתיב הנגדי של הכביש, ובהיותו בנתיב הימני, במקביל לרכב התובעת, חזר רכב התובעת לנתיב הימני, מבלי שיאותת, ופגע ברכב הנתבע, והסיט אותו הצידה. הנתבע הגיש שתי תמונות המתעדות את הנזקים ברכבו וברכב האחר, וסומנו נ/1 ו-נ/2.

מר דני מישייב, העד מטעם הנתבע, העיד כי הוא נסע ברכב הנתבע, הבחין כי רכב התובעת סטה שמאלה, וזאת באזור כניסה רוחבית לשטח חצץ, הנתבע המשיך בנסיעה בנתיב הימני, ולפתע, וללא איתות, חזר רכב התובעת לנתיב הימני ופגע ברכב הנתבע וזרק אותו לעבר המדרכה.

התרשמתי כי עדותו של מר מלחם מוחמד הייתה מהימנה, כנה, ושיקפה את נסיבות התאונה, כפי שאירעה. לעומת זאת, התרשמתי כי עדויותיהם של הנתבע והעד מטעמו אינן מהימנות, כלל.

כמו כן, עיון בעדות הנתבע והעד מטעמו מגלה סתירה מהותית באשר לנסיבות קרות התאונה. הנתבע העיד כך:

"נסעתי בכביש דו סטרי אחרי התובע. במהלך הנסיעה הוא סטה מנתיב

נסיעתו לנתיב השמאלי שהוא הנתיב הנגדי. תוך כדי נסיעה הוא נצמד

לצד שמאל של הנתיב שנסע בו. המשכתי בנסיעה רגילה וכשהייתי

במקביל אליו ואפילו טיפה לפניו הוא החליט לתת גז ולחזור...".

(עמוד 2 שורות 2-4).

העד מטעם הנתבע העיד:

"ראיתי שהשוטר סטה שמאלה כשהייתה שם כניסה רוחבית לשטח

חצץ שהוא רצה להיכנס וכשהפיאט הירוק רצה לעקוף אותו מצד ימין

... הוא החליט לחזור ימינה..."

(עמוד שם, שורות 12-14).