מלול נ' דהן

פסק דין

1.התובע אשר רכש רכב מהנתבע, הגיש תביעה זו, לפיצוי כספי בסך 3,522 ₪, בגין הפרשי אגרת רכב בין רישיון נכה לרישיון רגיל.

2.אין מחלוקת כי הנתבע, שהיה בעל הרכב, הינו נכה אשר זכאי לפטור מאגרת רישיון רכב.

3.שמעתי את עדויות הצדדים והתרשמתי כי בעת עריכת ההסכם, לא ידע הנתבע כי כבר בעת העברת הבעלות יהיה צורך בתשלום ההפרשים, ולכן הוא הסביר לתובע כי בעת חידוש הרישיון בעתיד יהיה עליו לשלם את ההפרשים.

4.בפועל, התברר שכבר בעת העברת הבעלות דורש משרד הרישוי את תשלום הפרשי האגרה.

5.לנוכח קביעתי בדבר ההסכמה בין הצדדים, לא נראה לי כי הוסכם מראש כי מוכר הרכב, הנתבע, ישלם את סכום ההפרש בין רישיון נכה לרישיון רגיל. יתכן שהנתבע אכן הבטיח להסדיר את כל העברת הבעלות, לטענת הנתבע ובנו זה נעשה כטובה לתובע שאמר שהוא לחוץ, באשר מן המפורסמות הוא כי בדרך כלל את העברת הבעלות מבצע הקונה.

6.יתכן שלנוכח הסכמה זו, אמר הנתבע כי הוא יסדיר את הכל ויביא את הרישיון לתובע, אולם לא היה בדברים אלה משום הסכמה לתשלום הפרשי אגרת רישיון הרכב.

7.ממועד המכירה ואילך הרכב נמצא בהחזקתו של הקונה, התובע. אין שום סיבה להטיל על המוכר, שהוא נכה וקיבל פטור ייחודי מתוקף מצבו, את אגרת הרישיון לתקופה שהרכב נמצא כבר בבעלות הקונה, התובע.

8.אכן, הצדדים בעת העסקה לא היו מודעים לכך שעם העברת הבעלות, יידרש תשלום נוסף. אולם בדיעבד לא נראה לי כי יש מקום להטיל על הנתבע תשלום זה.

9.הנתבע ביצע את הטסט לרכב ובעניין זה חסך לתובע זמן וטרחה ואולי תשלום למוסך, אולם הפרשי האגרה הם נפרדים מביצוע הטסט עצמו והם בגדר מס שיש לשלם למדינה, מס שהנתבע מתוקף מצבו פטור ממנו.

10.בנסיבות אלה, החלטתי לדחות את התביעה, אולם בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום י' אב תש"ע, 21/07/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט

הוקלד על ידי: רחל עמר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: