מלול נ' בית החולים הדסה עין כרם ואח'

פסק דין

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

רקע כללי

התובעת ילידת 1935. לטענתה, ביום 11/2/2007, שעה שהייתה בחדר המיון של הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת"), היא הובלה בכסא גלגלים על ידי עובד הבית של הנתבעת, מר איגור גולובנבסקי (להלן "עובד הבית או איגור"), אשר דיבר בטלפון ביד אחת והסיע את הכסא ביד השנייה במהירות, ותוך כדי כך נשבר גלגל קדמי של הכסא; כתוצאה מכך היא נפלה לרצפה ובעקבותיה נפלו כסא הגלגלים ועובד הבית מעליה; עקב הנפילה כאמור היא נחבלה בראש, בכתף ובלסת; כמו כן, שיניים התותבות שלה הועפו מפיה ונעלמו.

הנתבעת אינה מכחישה את עצם האירוע, אולם היא כופרת בנסיבות האירוע המתוארות על ידי התובעת, באחריותה לאירוע, וכן בשיעור הנזק. לטענת הנתבעת, התובעת אכן הוסעה על ידי עובד הבית בכסא גלגלים, תוך כדי כך גלגל קדמי של הכסא נשבר; עקב כך הכסא נטה לצד, אולם התובעת לא נפלה ממנו כלל; גם הכסא ועובד הבית לא נפלו.

הנתבעת 2 הינה חברה לביטוח בע"מ אשר ביטחה את חבותה של הנתבעת בגין נזקים לצד ג', בזמנים הרלוונטיים לתביעה.

נסיבות האירוע

לאחר שנתתי את דעתי למכלול החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת הצליחה להוכיח את נסיבות האירוע, כפי שנטען על ידה, מעבר למאזן ההסתברויות. להלן אפרט את טעמיי.

התובעת פירטה את גרסתה באשר לנסיבות האירוע בתצהיר עדותה הראשית ובחקירתה הנגדית. לדבריה, ביום 11/2/2007 היא הגיעה לחדר מיון של הנתבעת בגלל פריחה; היא נבדקה בחדר מיון ונשלחה למרפאת עור; עובד הבית הסיע אותה בכסא גלגלים למרפאת העור; הוא הסיע אותה במהירות ביד אחת וביד השניה דיבר בטלפון; פתאום היא נפלה מכסא הגלגלים לרצפה; כשהייתה על הרצפה, הכסא התהפך עליה וגם העובד נפל עליה; ידית אחת של הכסא פגעה בה בצוואר וידית שניה נכנסה לה לכתף ימין; היא אף קיבלה מכות חזקות בכל הגוף לרבות בראש ובלסת.

לדברי התובעת, אחרי נפילתה היא שכבה על הרצפה, העובד לא עזר לה, אלא קם ועזב את המקום; לנוכח הכאבים, הסחרחורת והפחד שפקדו אותה, היא לא הבחינה כי תותבות השיניים שלה נפלו; אנשים שהיו במקום עזרו לה לקום והסיעו אותה חזרה לחדר המיון (ראו סעיפים 3-5 לתצהיר התובעת, וכן עמ' 5 לפרוטוקול הדיון).

עדותה של התובעת קיבלה חיזוקים במסמכים שנערכו על ידי הנתבעת סמוך לאחר האירוע. כך, ב "דו"ח אירוע חריג" שצורף לתצהירה של הגב' פנינה שרון, אחות ראשית בחדר מיון של הנתבעת, נרשמו דברים דומים אשר נמסרו על ידי התובעת ביום האירוע. בין היתר נרשם: "לדברי החולה, בחזרה ממרפאת עור למיון ישובה בכסא גלגלים, לפתע נפלה וכסא גלגלים עליה ועובד בית אף הוא נפל עליה...".

באותו דו"ח אירוע חריג, נרשמה תגובתו של עובד הבית, מר איגור, שם נרשם בין היתר: "בזמן הסעת כסא הגלגלים. התפרק אחד הגלגלים והכסא נטה על צידו. לא ידוע לו שהחולה נפלה ושהוא נפל...".

ובהמשך נרשם: "יש לציין שעובד הבית לא יידע את האחות כשחזר עם המטופלת ממרפאת עור על האירוע".

גם במכתבו של מר אברהם פנקס, מנהל מחלקת עובדי הבית, שנשלח לעובד הבית- איגור, אשר צורף לתצהירו של מר פנקס, נכתב בין היתר: "ביום 11/2/2007 היית מעורב באירוע שבו חולה שהעברת עם כסא גלגלים נפלה מכסא גלגלים עקב תקלה שהייתה עם אחד הגלגלים" (ההדגשה שלי ע.ע.).

מכתב זה נשלח לאחר בירור שערך מר פנקס לגבי נסיבות האירוע, שבו קיימת למעשה ראשית הודאה מצד הנתבעת שהתובעת נפלה מכסא הגלגלים, וזאת בניגוד לטענתו של איגור.

גם בפניית התובעת למשרד תלונות הציבור, שנרשמה סמוך לאחר האירוע, ואשר צורפה לתצהירה של הגב' תקווה סהר ממחלקת פניות הציבור של הנתבעת, נרשם:"בכסא גלגלים שבו הסיע עובד הבית נשבר גלגל והיא נפלה ונחבלה קלות. עובד הבית לא טרח לעזור לה לקום, עשו זאת אחרים שהיו בסביבה ולקחו אותה לחדר מיון. עובד הבית עזב את המקום כשהיא עדיין על הרצפה."

במסקנות של פניות הציבור נקבע כי התלונה נמצאה מוצדקת. דבר זה יכול לשמש ראשית הודאה מצד הנתבעת באשר לנסיבות האירוע המתואר על ידי התובעת, ולמצער, חיזוק נוסף לגרסתה של התובעת.

גם בתעודת השחרור מחדר המיון (ת/1) נרשמה אותה גרסה של התובעת לעניין נסיבות האירוע, לפיה היא נפלה מהכסא כאשר הכסא והעובד נפלו עליה. כך גם, בתעודה הרפואית נ/1 נרשמה אותה גרסה מטעם התובעת לעניין אירוע התאונה.

הנה כי כן, המסמכים השונים, לרבות הרפואיים, שנערכו בסמוך לאחר האירוע, מתיישבים עם גרסתה של התובעת ומחזקים אותה.

עובד הבית של הנתבע, מר איגור, מסר בתצהירו: "אני הובלתי את התובעת בכסא גלגלים. גלגל קדמי נשבר, אבל אני תפסתי את הכסא והתובעת לא נפלה ממנו בכלל. גם הכסא לא נפל וגם אני לא נפלתי. הובלתי את התובעת בכסא גלגלים אחר".