מלובני נ' מזרחי

פסק דין

לפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבע לשלם לידיו סך של 60,000 ₪ וזאת מתוך התחייבות חוזית של הנתבע כלפיו.

בכתב התביעה, טען התובע, כי הצדדים התקשרו במהלך חודש ספטמבר 2008 בהסכם שבעל פה במסגרתו נקבע כי התובע יסייע לנתבע במימון הליכי ההוצל"פ ואיתור נכסים, וזאת בהתייחס לחובם של מר שטים דימטרי ואחרים כלפי הנתבע (להלן: "החייב").

לטענת התובע, היה הנתבע שרוי, באותה עת, במצב כלכלי קשה.

על כן, הוסכם בין הצדדים כי מימון ההליכים המשפטיים יעשה על ידי התובע וכי כנגד אותו מימון, יהא התובע זכאי לקבל 30% בתוספת מע"מ מכל סכום שיגבה בפועל, במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

הוסיף התובע וטען, כי עמד בהתחייבויותיו לפי ההסכם בין הצדדים, לרבות על דרך תשלום האגרה לפתיחת תיק ההוצל"פ, שעה שעו"ד סודאי מונה כב"כ הנתבע בתיק ההוצאה לפועל.

בנוסף, פעל התובע לאיתור נכס של החייב ועל בסיס איתור נכס זה, ניתן היה בסופו של יום, לעקל את אותו נכס, ולקבל כספים מן החייב.

על אף האמור לעיל, ומשהתקבלו הכספים בתיק ההוצאה לפועל, לא הועברה התמורה החוזית המוסכמת לידי התובע. הבטחות חוזרות ונשנות לתשלום לא קוימו עד כי התובע נדרש לפתיחתו של הליך זה.

בכתב ההגנה טען הנתבע כי הצדדים לא התקשרו מעולם בהסכם כלשהו ולא בוצעו על ידי התובע פעולות כלשהן כסיוע לגביית חובו של החייב.

הוסיף הנתבע וטען כי למעשה פעלו שני בעלי הדין כנותני שירותים משפטיים עבור עורך הדין סודאי ובדרך זו הגיעו לידי התובע מסמכים שונים הנוגעים לתיק ההוצאה לפועל של הנתבע כנגד החייב.

לגרסת הנתבע, נטר לו התובע טינה בשל חששו מקיומה של מערכת יחסים אישית בין הנתבע לאשת התובע, ויכול וזהו הטעם לנקיטתם של הליכים נשוא פסק דיני זה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונתתי דעתי לעדויות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. טעמי להלן.

השאלה הראשונה אליה נדרשתי עניינה תחום עיסוקו של התובע.

בעוד התובע טען כי הוא עוסק בתחום הייחודי של מימון הליכים משפטיים כנגד קבלת אחוזים מהגבייה בפועל, הכחיש הנתבע דרך התנהלות זו.

בתמיכה לטענות התובע, נתבקש זימונם של ה"ה, רו"ח סבר ומר ברנדס.

מעדותם של עדים אלו עלה בבירור כי אכן התובע נוהג לממן הליכים משפטיים והליכים בהוצאה לפועל וזאת כנגד התחייבות לקוחותיו לתשלום אחוזים מתוך הגבייה בפועל.

זה גם המקום לציין כי שלושת העדים אשר נתבקש זימונם על ידי התובע חזרו ותיארו את התובע כאדם חיובי מאוד אשר תרם תרומה משמעותית לחייהם, דווקא בשלב בו היו מצויים בקשיים. התרשמתי מאוד מכנות עדותם זו ואיני מתעלמת מכך.

כמו כן, לא היה בחקירתם הנגדית של עדים אלו כדי לכרסם בטענתו של התובע כי הוא פועל, כדרך התנהלות, להתקשרות עם צדדים שלישיים כאשר במסגרת אותה התקשרות מתבצע מימון ההליכים המשפטיים על ידו, וכנגד גביית הכספים ביחס לאותם הליכים, משולם שיעור מסוים לידיו.

הסוגיה הנוספת אליה נדרשתי הינה שאלת ההתקשרות החוזית הפרטנית, שבין התובע לבין הנתבע.

שני בעלי הדין תיארו מערכת היכרות מוקדמת.