מכטיי נ' קרן פנסיה מבטחים הוותיקה

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעה להכיר בה כידועה בציבור של המנוח יוסף ויינגר ז"ל, שנפטר ביום 22/7/12.

2.הנתבעת הגישה כתב הגנה.

3.בישיבת 4/11/13 העידו התובעת ועדים מטעמה וכן בנו של המנוח – אלון ויינגר וגרושתו הגב' אהובה רונאל.

4.בתום שמיעת העדויות הודיעה ב"כ הנתבע כי היא מותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית הדין.

5.לאחר ששמענו את כל העדים ועיינו בחומר הרב שהוגש לתיק, אנו קובעים שיש להכיר בתובעת כידועה בציבור של המנוח, לצורך זכאות לפנסיית שארים ממבטחים.

להלן יפורטו הטעמים להחלטתנו.

6.התובעת והמנוח חיו כבני זוג ידועים בציבור, עד לאישפוזו של המנוח בבית חולים איכילוב.

על כך אין חולק.

7.בתקופת האישפוז, התובעת ביקרה את המנוח מידי יום, דאגה לכל צרכיו, הביאה לו תרופות מקופת חולים.

במקביל, דאגה למצוא למנוח מקום בו יוכל לשהות לצורך שיקום.

8.התובעת מצאה עבור המנוח את בית האבות גיל הזהב, אליו עבר המנוח.

התובעת שילמה עבור שהייתו בבית גיל הזהב.

לטענת גרושתו של המנוח, המנוח החזיר לתובעת את הסכום ששילמה, באמצעות כספי מזומן שהיו בביתו. לטענה זו אין תימוכין אך היא תומכת בכך שהשניים חיו חיי שיתוף.

9.באחד הימים, לפני המועד האחרון שנקבע לשהיית המנוח בבית האבות, בעת שהתובעת היתה ביום טיול בירושלים, בנו של המנוח הוציא אותו מבית האבות.

התובעת ידעה על כך מבנו של המנוח.

התובעת היתה בקשר עם המנוח בימים הספורים שהיה אצל בנו, דאגה לו לתרופות. המנוח ובנו נפגשו עם התובעת בבית קפה סמוך לביתה ודיברו עימה.

10.לאחר מספר ימים, המנוח עזב את בית בנו, הזמין משטרה בטענה שהבן מתנכל לו. בנו של המנוח נתן למשטרה את פרטיה של התובעת וקישר ביניהם.

לאחר מכן, המנוח הלך לביתו ברחוב עמוס, שם לא גר במשך שנים רבות, הביתה היה מוזנח, ללא מים זורמים.

התובעת נפגשה עם המנוח, דאגה לו, נפגשה עימו ועם עו"ד שהמנוח הזמין וכן עם עובדים סוציאליים שהוזמנו על ידי עורך הדין והכל על מנת לדאוג לרווחתו של המנוח שהיה באותה עת חולה מאוד ומבולבל.