מכון התקנים הישראלי נ' מנאע

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה כספית על סך 6,657 ₪ נגד הנתבע. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע הזמין מן התובע ביצוע עבודת בדיקת מוצר הליכון לתינוק, אשר ביקש לייבא. אין מחלוקת כי הנתבע עבד לאורך שנים עם התובע וכי עד מקרה זה לא התעוררו מחלוקות בין הצדדים באשר לגובה התשלום.

2.התובע שלח לנתבע חשבון בגין בדיקת ההליכון על סך 5,992.70 ₪ כולל מע"מ. הנתבע מסרב לשלם את הסכום הנדרש שכן לטענתו לאורך כל השנים שילם עבור בדיקת מוצרים סך של 511 ₪ ואין כל סיבה מדוע ישלם כעת סכום שונה, מה עוד לא ידע כלל על הסכום אותו מבקשים לגבות ממנו. אילו היה יודע את הסכום הנדרש לא היה מזמין עבודה זו. התובע טוען כי מדובר בבדיקה מקיפה יותר מן הבדיקות הקודמות שהזמין הנתבע ועל כן מחיר העבודה גבוה יותר, עוד הוא מציין כי הנתבע חתם על הזמנת העבודה ועל כן היה מודע למחיר ואישר אותו. הנתבע טוען כי לא חתם על כל אישור לתשלום כאמור.

3.בשל מצבו הבריאותי של הנתבע, הסכימו הצדדים להגשת סיכומי טענות וכי ביהמ"ש ייתן פסק דינו על סמך החומר הקיים לפניו.

4.עיינתי במסמכים אשר צרפו הצדדים לכתבי בי הדין מטעמם. אכן ניתן לראות כי הזמנות הבדיקות הקודמות של הנתבע היו לבדיקת בטיחות צעצועים ואילו בפעם הזו מדובר ב"בדיקה מלאה". התובע מפרט בתצהירי עדיו כי מדובר בבדיקות מקיפות הרבה יותר מאלו שהוזמנו בעבר.

5.במסמכים אשר צופרו לתצהיר התובע קיים רישום של הנתבע וחתימתו על גבי עמדו המפרט את תוכן הסדיקות המבוקשות. באותו עמוד אין כל אזכור למחיר. מכאן ניתן ללמוד כי הנתבע ידע לכאורה כי מדובר בבדיקות מקיפות יותר מאשר הזמין בעבר והיה עליו לצפות כי המחיר יהא שונה. אולם, לא הוצגה לפני כל חתימה של הנתבע על גבי טופס המפרט את המחיר עצמו.

6.במצב דברים זה נטלו על עצמם שני הצדדים סיכון בעת ההתקשרות ביניהם. הנתבע הזמין עבודה שלא ידע את מחירה, מבלי שיכל להסתמך על מחירי העבר. התובע ביצע עבודה מבלי שקיבל את אישורו של הנתבע למחיר.

7.התובע טוען כי אם ידע כי לא ישום המחיר לא היה מבצע את העבודה ואילו הנתבע טוען כי אם היה יודע תא המחיר לא היה מזמין את העבודה.

8.למעשה לא היה מפגש רצונות בין הצדדים ועל כן משבוצעה כבר העבודה נכון לטעמי לחלק את הפרש המחירים בין הצדדים.

9.הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 3,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

הנתבע הפקיד בקופת בית המשפט 1,000 ₪ כתנאי לקבלת רשות להתגונן. סכום זה יועבר לידי התובע על חשבון חיובו של הנתבע על פי פסק דין זה.

יתרת התשלום תשולם על ידי הנתבע לתובע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק דין זה, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ד כסלו תשע"א, 21 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: