מישרקי נ' אלמוזלינו

החלטה

1.לפני בקשה להעברת הדיון מבית משפט השלום בנצרת לבית משפט השלום במחוז מרכז מפאת העדר סמכות מקומית.

2.כנטען בכתב התביעה המבקש יצר קשר טלפוני עם המשיב שהוא גאולוג במקצועו, לצורך הכנת חוות דעת מקצועית שנועדה להגשה בבית המשפט.

3.על פי הנטען בכתב התביעה, הכין המשיב את חוות הדעת, העבירה למבקש ואף ערך בה שינויים לבקשת המבקש אולם לאחר שפנה אליו המשיב לשם תשלום שכר טרחתו סירב המבקש בנימוק שחוות הדעת לא תוגש לבית המשפט.

4.המבקש טוען בבקשתו, להעדר סמכות מקומית של בית משפט השלום בנצרת שכן אף אחת מן החלופות המסדירות הסמכות המקומית אינה מקנה לבית המשפט בנצרת סמכות מקומית לדון בתביעה.

5.המשיב הגיב לבקשה ביום 22.4.14 ועומד על טענתו כי לבית המשפט בנצרת סמכות מקומית לדון בתביעה.

דיון והכרעה:

6.תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1967, קובעת לעניינן הסמכות המקומית כדלהלן:

"תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין; ואלה הם:

(1)מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2)מקום יצירת ההתחייבות;

(3)המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4)מקום המסירה של הנכס;

(5)מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;

...".

7.בשלב הדיון בסוגיית הסמכות המקוימת, אין בית המשפט שומע ראיות והוא ניזון רק מכתבי הטענות ומהנימוקים העולים בבקשה ובתגובה.

8.המחלוקת בין הצדדים נטושה סביב חלופה מס' 3 בתקנה 2 העוסקת ב"מקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות".

בכתב התביעה נטען כי המשיב פנה למבקש על מנת שהלה יעביר התשלום לחוות הדעת לסניף בו מנהל המשיב את עסקיו בעיר נצרת; ואילו המבקש טוען כי טענה זו אינה נכונה שכן בפנייתו של המשיב למבקש להעברת התשלום הוא לא נקט בלשון חד משמעית אלא עמומה לפיה "ניתן להעביר התשלום" לסניף בנצרת, עובדה המתיישבת עם טענתו של המבקש כי מעולם לא סוכם בין הצדדים מקום ביצוע התשלום או אופיו.

9.על פי הפסיקה, מקום בו אין הסכם בין הצדדים או התייחסות אחרת לעניין המקום שנועד לקיום ההתחייבות, יש ליתן עדיפות להוראות הדין המהותי גם כשקיימת זיקה למקום מסויים.

סעיף 44 (א) לחוק החוזים שכותרתו "מקום החיוב" קובע כדלקמן: