חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

מירקין נ' מדינת ישראל

: | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
14861-09-10
24.10.2010
בפני :
רענן בן-יוסף

- נגד -
:
אלכסנדר מירקין
:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

בפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום לתעבורה בצל אביב-יפו (כב' השופט עמית יצחק גרטי), מיום 04.08.10, עת דחה בקשתו של המערער לפי סעיף 230 לחסד"פ (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982, להאריך לו מועד להישפט בשל דו"ח שקיבל על עבירה של אי-חגירת חגורת בטיחות.

את הדו"ח קיבל המערער ביום 04.01.08, יום ביצוע העבירה. ביום 20.08.08 ובמועד שילם המערער את הקנס בשיעור של 250 ₪ בלבד, ומשכך, רואה אותו הדין, סעיף 229 (ח) לחסד"פ כמי שהודה בביצוע העבירה.

משהודה בביצוע העבירה, הורשע, נגזר דינו ונשאו.

בקשתו של המערער בפני ביהמ"ש קמא באה כאשר התברר למערער שבנוסף לתשלום הקנס ששילם, התחייב בשל אותו דו"ח גם בנקודות, והנקודות הן אותן נקודות אשר באופן מנהלי מוטלות ע"י רשויות הרישוי מכח החוק על עוברי עבירות תעבורה.

עפ"י סעיף 69 א' (ד) לת"ת, "אדם אשר מקבל הודעת תשלום בשל עבירת תעבורה, יש לציין בטופס ההודעה מספר נקודות שיירשמו לחובתו בשל העבירה". בסיפא לאותו סעיף, נכתב כי "שר התחבורה ושרים נוספים לאישור ועדה מסוימת רשאי לקבוע דרכים אחרות למתן מידע בדבר מספר הנקודות" ואכן, תקנות התעבורה לעניין מסירת מידע בעניין זה, שנכנסו לתוקפן מיום 04.09.05, קובעות דרך חילופית באופן של קבלת מידע קולי וממוחשב בטלפון.

עצם קיומו של אותו טלפון ומספרו צריך שיצורפו או יירשמו על הדו"ח.

טוען המערער בבקשתו לביהמ"ש קמא שכזאת לא נעשתה בעניינו, ראשית, ראייה עובדתית לטענתו זו, לא הציג בפני ביהמ"ש קמא, וממילא ורק מטעם זה היה ניתן לדחות את הבקשה שם, ואת הערעור כאן.

אפילו הייתה מוצגת ראייה כזו, עדיין החלטתו של ביהמ"ש קמא, אשר התבססה על החלטות של בית המשפט העליון והמחוזי באותו עניין והקובעות שאין בנסיבותיו של המערער הצדקה לאפשר לו הארכת מועד ובקשה לפי סעיף 230, הייתה נכונה כפי שרשם בעצמו בהחלטתו.

ביהמ"ש קמא, בסעיף 9 להחלטתו, אמר דבר שהוא נכון משפטית והוא התשובה לנימוק שעניינו הגנה מן הצדק שמעלה המערער בערעור שבפניי ובבקשה בפני ביהמ"ש קמא.

אף אם החיוב בנקודות נעשה באופן שאיננו תואם דרישות הפקודה והתקנות, וכאמור, אין ביטחון שכך בעניינו של מערער זה, הרי חיוב באותן נקודות הוא חיוב ביניים מבחינת הצדקתו ונכונותו צריכה להיות בהליך מנהלי, במסגרת עתירה או תביעה או בקשה או ערעור בבית משפט מתאים.

החלטתו של ביהמ"ש קמא נכונה היא ואין להתערב בה.

הערעור נדחה.

ניתנה והודעה היום ט"ז חשון תשע"א, 24/10/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>