מירון חומש נ' מדינת ישראל-מינהל מקרקעי ישראל ואח'

פסק דין

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה לתשלום שכר עבודה, פיצויי הלנת שכר, פיצוי בגין הפרת חוזה, החזר הוצאות משפט ופיצויים בגין עגמת נפש.

2.ואלו הן העובדות הרלוונטיות בתיק זה אשר אינן שנויות במחלוקת:

א.התובע, יליד 1942, עבד במינהל מקרקעי ישראל, (להלן: "המינהל") החל משנת 1986, ומזה כ - 21 שנים.

ב.בתפקידו האחרון כיהן התובע כמשנה למנהל המינהל.

ג.החל מיום 17/2/2002 הוטל על התובע תפקיד יו"ר הנהלת נמל יפו ובמסגרת

תפקידו פעל להפרטתו בהתאם להחלטות ממשלה שונות.

ד.הנתבע 2 שימש בתקופה הרלוונטית מנהל המינהל ועמד בראש הנהלת המינהל.

ה.ביום 31/5/2004 נחתם הסכם בין הנתבע 2 למנכ"ל עיריית תל אביב בנושא חילופי שטחים בתמורה לשטחי נמל יפו, (להלן: "הסכם מאי 2004").

ו.ביום 12/7/2004, במהלך שהותו של הנתבע 2 בחו"ל, הגיש התובע תלונה למבקר המדינה שעניינה ההסכם דלעיל.

התובע טען, כי נפלו פגמים בהסכם וכי יש מקום לבדוק את ההסכם בפרט בכל הנוגע לשוויו הכלכלי והתמורה שמקבלת המדינה במסגרתו, (ראה נספח י' לתצהיר התובע).

ה.לאחר הגשת התלונה החל להיווצר משבר אמון בין התובע לנתבע 2. במסגרת זו, הנתבע 2 החליט שלא להאריך לתובע את חוזה עבודתו. הנתבע 2 ערך לתובע שימוע אשר נקבע לגביו כי נפל בו פגם היות וזה כבר גיבש החלטתו בנושא.

ו.לאחר שנערך לתובע שימוע נוסף כדין, הוחלט על ידי נציבות שירות המדינה להאריך לתובע את חוזה עבודתו בניגוד לדעתו של הנתבע 2.

ז.בפועל, התובע המשיך לעבוד אולם חלק מסמכויותיו הועברו לגורמים אחרים בהתאם להחלטתו של הנתבע 2.

3.בתיק זה הגישו תצהיר והעידו – התובע, הנתבע 2 ומר ברגר, משנה לנציב שירות המדינה.

מר יצחק ישראלי הגיש תצהיר מטעם הנתבעת אולם לא נחקר עליו.

4.מקרקעי נמל יפו.

מקרקעי נמל יפו רובם ככולם הנם בבעלות המדינה ולפיכך על פי חוק נתונים לניהולו של מינהל מקרקעי ישראל.

בשנת 1982 החלו רשויות התכנון לדון בתכנית חדשה לנמל לפיה אזור הנמל ההיסטורי ייועד לשימור ויתר שיטחו ייועד לשימוש מסחרי, מלונאות ומגורים. כמו כן הוחלט על ידי ממשלת ישראל להפריט את מקרקעי הנמל ליזמים פרטיים.