מירו נ' ינוביץ ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 12.1.13 במחלף גהה.

2. לטענת התובעת, נסעה בכביש חד סטרי בעל ארבעה נתיבים, בנתיב השני מימין. התובעת החלה לעבור לנתיב מימין לו. לפתע מהנתיב השמאלי ביותר, סטה ימינה רכב הנתבעים, חצה שלושה נתיבים בחוסר זהירות בהתעלמו מרכב התובעת ופגע בו.

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו כי הנתבע 3 נסע ישר בנתיבו, כאשר לפתע רכב התובעת שנסע מימין, סטה שמאלה לנתיב נסיעת רכב הנתבעים ופגע ברכבם.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העידה התובעת וחזרה על גרסתה לפיה נסעה בנתיב הרביעי, שהינו נתיב שמאלי מתוך שניים הנוסעים ישר. התובעת ביקשה לעבור לנתיב הימני ולאחר שבחנה במראה והבחינה כי הדרך פנויה החלה לסטות ימינה ולעבור לנתיב ימינה הממשיך גם הוא ישר. בשלב זה הגיח רכב הנתבעים משמאלה בסטייה חדה המלמדת כי חתך מספר נתיבים ופגע ברכבה. התובעת טענה כי לאחר התאונה הנתבעת 1, אמו של הנתבע 3, גערה בו מדוע חתך שלושה נתיבים. התובעת טענה כי התמונה בה נראה רכבה בנתיב השני הפונה ימינה באופן מקביל וללא סטייה, הינה תמונה שצולמה זמן רב לאחר התאונה ולאחר שהרכבים הוזזו מהמקום בו ארעה התאונה.

בעלה של התובעת, העיד אף הוא וטען כי נסעו ישר בנתיב הרביעי ובעודם סוטים מעט במטרה לעבור לנתיב השלישי הממשיך גם הוא ישר, פגע בהם רכב הנתבעים שהגיח משמאל במהירות גבוה. העד טען אף הוא כי לאחר התאונה האם, הנתבעת 1, גערה בבנה, הנתבע 3, על כך שחתך שלושה נתיבים והבן השתיקה. לאחר מכן הגיעו קרובי משפחה נוספים של הנתבעים ושוב חזרה האם וציינה כי הבן ביצע "שיפוץ" ברכב ואחד מקרובי המשפחה היסה אותה בשנית. העד ציין כי הצילום בו נראה רכב התובעת עומד ישר בנתיב השני, צולמה לאחר התאונה והזזת הרכבים ולראיה האנשים המצולמים בו הם קרובי משפחה של הנתבע שהגיעו למקום לאחר התאונה.

5. הנתבע 3 העיד וטען כי נסע כל העת ישר בנתיב השלישי כשבכוונתו לנסוע ישר במחלף. לפתע חש פגיעה בצד והבחין כי רכב התובעת שהיה מימינו במסלול השני, הפונה ימינה, פגע ברכבו. הנתבע 3 שיער כי התובעת ביקשה לנסוע ישר והבינה כנראה שהיא מצויה בנתיב הפונה ימינה בלבד ועל כן סטתה לנתיב נסיעתו הממשיך ישר. הנתבע הכחיש גרסת התובעת ובעלה לפיה אמו גערה בו שחתך שלושה נתיבים וטען כי נסע לכל אורך הדרך ישר בנתיב השלישי.

הנתבעת 1, אמו של הנתבע 3, העידה כי בנה נסע בנתיב הנוסע ישר ולפתע חשה מכה בצד ימין של הרכב. האם הכחישה גרסת התובעת לפיה גערה בבנה וטענה כי מדובר בנהג טוב. האם הודתה כי בנה, הנתבע 3, השתיק אותה אך הדבר נבע מסערת הרגשות בה היתה מצויה כתוצאה מהתאונה. האם הודתה כי יתכן וציינה את נזקיו של הרכב מאחר ומדובר היה ברכב בן שלושה חודשים בלבד.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתה של התובעת ולפיכך, יש לדעתי לקבל התביעה ולחייב את הנתבעים בהוצאות התובעת, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותה של התובעת והיא מהימנה בעיני. התובעת חזרה בעקביות על גרסתה לפיה נסעה בנתיב הרביעי וביקשה לעבור לנתיב השלישי הממשיך אף הוא ישר. בשלב זה הגיח רכב הנתבעים משמאל בזווית המעידה כי חתך מספר נתיבים ופגע ברכבה.

שנית, עדותה נתמכה בעדותו הקוהרנטית ואמינה של בעלה.

שלישית, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובעת לפיה התאונה ארעה באופן שתיארה קרי, פגיעה של רכב התובעים המגיח משמאל ברכב התובעת שהיה באותה שעה בזווית ימינה.

כמו כן, גרסת התובעת ובעלה לפיה לאחר התאונה גערה אמו של הנתבע 3 בבנה על כך שחתך שלושה נתיבים והוא היסה אותה. מתיישבת עם הודיית האם בכך שאכן בנה היסה אותה.

בנוסף, מקובלת עלי גרסת התובעת ובעלה לפיה התמונה שהוצגה צולמה לאחר התאונה והזזת הרכבים וזאת מהטעם הפשוט שאין מחלוקת כי המצולמים בה הגיעו למקום רק לאחר התאונה.

לאור האמור לעיל, סבורה אני כי היה על הנתבע 3 לנסוע בזהירות, להבחין ברכב התובעת המצוי מימינו, ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע ברכבה בעת המעבר לנתיב נסיעתה או להימנע מביצוע המעבר עד אשר הדרך תהיה פנויה. משלא עשה כן הרי הוא אחראי לקרות התאונה.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובעת סך של 7,352 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 7.5.13 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישאו הנתבעים בהוצאות משפט בסך 500 ₪ , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ' חשון תשע"ד, 24 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: