מינס נ' כהן

החלטה

בקשה (מתוקנת) לקבלת אורכה להגשת בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בראשון לציון (כב' הש' הלית סילש) מיום 24.1.11 ומיום 2.12.10.

ביום 26.4.10 נתן בית משפט קמא פסק דין כנגד הנתבע בהיעדר התייצבות. המבקש עתר לביטול פסק הדין. בית המשפט קמא התנה את ביטול פסק הדין בהפקדת סך של 30,000 ₪ בקופת בית המשפט עד ליום 1.12.11. ביום האחרון שנקבע להפקדת הסכום הנ"ל עתר המבקש בבקשה להחלפת בטוחה. בית המשפט התייחס בהחלטתו מיום 2.12.11 לטעם לפגם שדבק בדרך התנהלותו של הנתבע בהליך שבפניו, לרבות הטעם להיעדר התייצבותו לישיבת ההוכחות והמועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. בנוסף הביע בית משפט קמא מורת רוח על כך שהבקשה להמרת בטוחה הוגשה ביום האחרון שנקבע להפקדת הסך של 30,000 ₪. בית המשפט ציין בהחלטה כי נתן דעתו לנסיבות הכוללות של התיק ולתוכן הבקשה, וקבע כי דינה להידחות. המבקש טוען כי ביום 24.1.11 הגיש בקשה נוספת לביטול פסק הדין שניתן בחודש אפריל 2010 ולהארכת מועד להפקיד בטוחה חלופית לזו שנקבעה בהחלטה קודמת של בית משפט קמא. לטענת המבקש, בקשתו נדחתה באותו מועד.

המבקש הפנה בבקשתו לאסמכתאות שונות, אולם לבקשה לא צורף כל מסמך שהוא. המבקש אף לא טרח לצרף לבקשתו את החלטות בית משפט קמא, מושא הבקשה שבפניי. בית המשפט ניסה לאתר ביוזמתו את החלטות בית משפט קמא בנספחים שצורפו לבקשה הראשונה שהוגשה, והצליח לאתר בתוך כמות בלתי סבירה בהיקפה של נספחים רק את החלטת בית משפט קמא מיום 2.12.11.

המבקש תמך בתצהיר טענה עובדתית אחת ויחידה, והיא בעניין המועד בו הומצאה לידיו ההחלטה האחרונה של בית משפט קמא מיום 24.1.11. המבקש טוען כי ההחלטה הומצאה לידו שבועיים לפני הגשת הבקשה ולפיכך, לכאורה, טרם חלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה זו.

ביום שנועד להגשת תגובה מטעם המשיבה לבקשה שבפניי, הגיש בא כוחה בקשה להארכת מועד להגשת תגובה עניינית. המבקשת לא פירטה מהו המועד המדוייק בו הגיעה לידיעתה החלטת בית המשפט המורה על הגשת תגובה עד ליום 5.4.11, אלא מצאה להגיש בקשה לקבלת אורכה במועד זה. הבקשה להארכת מועד נדחתה. נקבע כי הבקשה להארכת מועד להגשת תגובה תחשב כתגובה עצמה.

לאחר שנתתי דעתי לנסיבות העניין, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. המבקש אינו מפרט בבקשתו ובתצהיר התומך בה מהו המועד המדוייק בו הומצאה לידיו החלטת בית משפט קמא מיום 24.1.11, וחלף זאת מסתפק באמירה סתמית לפיה ההחלטה הועברה לידיו באמצעות גרושתו, המצויה בסכסוך עמו, "שבועיים" לפני הגשת הבקשה שבפניי. המבקש אינו מפרט מדוע לא הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט מיום 2.12.10, מתי החלטה זו הומצאה לידיו, ומדוע במקום הגשת בקשת רשות ערעור על החלטה זו מצא להגיש בקשה חדשה לביטול פסק דין ולהמרת ערובה לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן ההחלטה האחרונה, חרף העובדה שבית משפט קמא כבר הכריע בבקשות אלה עובר לכך. הניסיון להגיש בקשת רשות ערעור על החלטות אלה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. למעשה מדובר בניסיון מאולץ להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה שחלף הזמן לתקוף אותה, באצטלה של תקיפת החלטה מיום 24.1.10 שלכאורה במועד בו הוגשה הבקשה שבפניי טרם חלף המועד להגיש בקשת רשות ערעור עליה. לגופו של עניין לא מצאתי בבקשה טעמים המצדיקים את קבלתה, בין היתר מאחר ולא שוכנעתי כי סיכויי קבלת הבקשה להגשת רשות ערעור גבוהים.

בנסיבות אלה הבקשה נדחית.

המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,000 ₪.

ניתנה בסמכותי כרשם היום, כ"ד ניסן תשע"א, 28 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: