מינהל מקרקעי נ' פיינר ואח'

נתבעים 1 . אליעזר פיינר 2 . יהודית פיינר ע"י עו"ד גדעון בן - אור 3 . בצרה – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ - ניתן פסק דין בהסכמה

פסק דין

הקרן הקיימת לישראל היא הבעלים הרשום של המקרקעין הידועים כגוש 8976 חלקה 40 (משק 67) במושב בצרה. (להלן: "המקרקעין").

התובע מנהל את המקרקעין עבור בעליהם מכוח חוק מנהל מקרקעי ישראל, תש"ך – 1960. (להלן : "המנהל").

משק מספר 67 מוחזק על ידי הנתבעים 1 ו 2, חברי האגודה השיתופית בצרה – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, הנכלל במשבצת מושב בצרה. (להלן: "הנתבעים" "המושב").

משבצת המושב הושכרה למושב, על ידי המינהל בחוזי משבצת שהוארכו מפעם לפעם, האחרון שבהם נחתם ביום 10.12.2001 ותוקפו עד יום 30.9.2004.

(העתק הרישום מספנקס הזכויות וחוזה המשבצת צורפו כנספחים לתצהיר הגב' סמדר שרון, ראש ענף במחלקה החקלאית במנהל).

לאחר יום 30.9.2004 לא נחתם חוזה משבצת נוסף בין המנהל למושב.

בכתבי התביעה שהוגשו על ידי המנהל בשתי התובענות עתר לפסיקת צו מניעה המונע מהתובעים או מי מטעמם או בהרשאתם לעשות שימושים שאינם חקלאיים במקרקעין ו/או שימושים שלא אושרו על ידו, צו להריסת כל מחובר שהוקם על ידם במקרקעין שלא כדין, צו לסילוק יד כל צד ג' שאינו בר רשות במקרקעין שאושר על ידי המנהל, וכן לחיובם בתשלום דמי שימוש בגין השימושים הבלתי חקלאיים במקרקעין בשנים 2000 – 2006 בסך הנאמד בשתי התובענות יחד ב 2.5 מיליון ₪; זאת, בשיעור 10% משווי המקרקעין על פי השימוש הנעשה בהם לפי אומדני המנהל.

לאחר שנשמעו ראיות הצדדים במלואן הגיעו הצדדים להסכמה חלקית בדבר סיום המחלוקת בדרך מוסכמת. להלן אפרט הפלוגתאות והמוסכמות בעת הזו.

מוסכמות ופלוגתאות

הצדדים מסכימים כי בגין השימושים החורגים במקרקעין בשנים נשוא התביעות 2000 עד 2006, ישלמו הנתבעים למינהל דמי שימוש בשיעור 5% משווי המקרקעין, על פי השימוש שנעשה בהם בפועל, כקבוע בשומת השמאי מטעם בית המשפט מר גיא שרת מיום 5.1.2010

הצדדים מסכימים כי לחיוב יתווספו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מאמצע כל שנה ( מיום 1/7).

המינהל עותר לחיוב הנתבעים בתשלום דמי שימוש גם בשנים 2007 ועד למועד הפסקת השימושים בפועל או לכל הפחות בשנים 2007 ו 2008.

הנתבעים מתנגדים לחיובם בכל סכום כדמי שימוש בשנים שבגינן לא הוגשו התביעות שבפני.

המנהל הצהיר כי לא יעתור להריסת המבנים נשוא התביעות המפורטים בתשריט הממונה המחוזי למיפוי ומדידה מר ויקטור לוזון מיום 21.2.2005 למעט, מבנה מספר 5. (שסומן גם כמבנה ב' במפה המצבית שנערכה על ידי המודד מר דרור בן נתן ביום 26.10.2008).

ביחס למבנה זה טוען המנהל כי יש להורות על הריסתו, משאין היתר כדין לבנייתו, משלא הורשתה בנייתו על ידי המנהל, ומשהנתבעים עשו ועושים בו שימושים חורגים ללא הסכמת המנהל.

אין חולק על כי אין היתר בניה למבנה זה.

הנתבעים טוענים כי אין להורות על הריסת מבנה זה, אף בהיעדר היתר בניה.

לטענת הנתבעים על פי מדיניות המנהל כפי שהוכחה באמצעות עתמ' (י –ם) 1801/09 , כתבי בי הדין,תגובת המנהל לעתירה במכתב עו"ד אחוה ברמן לב"כ הנתבעים, פסק הדין וכן החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1351 משנת 2005 – אין המנהל מאשר העברת זכויות בנחלה ו/או מתן היתרי בניה ו/או תכניות למתיישב המפר את הסכם המשבצת ובונה בנחלה ללא הסכמת המנהל.

לטענת הנתבעים מבנה ב' במפת המודד בן נתן נראה בבירור בצילום אויר מיום 17.6.1960 כפי שזוהה על ידי הנתבע, אשר אף העיד בנוסף כי מבנה הלול קיים במקרקעין משנת 1957. לפי הנטען על ידי הנתבעים, המבנה מופיע גם במפות המצורפות להיתרי הבנייה שנתנו בנחלה והוא מסומן כ "לול קיים" (שאינו מיועד להריסה).