מינהל מקרקעי ישראל נ' עירת אילת ואח'

החלטה

החלטה זו עוסקת בבקשתם של הנתבעים (מוריס אלימלך ו- 66 אחרים) להתיר להגיש מסמכים, לביסוס טענתם כי הם מחזיקים בדוכנים המופעלים על ידם בטיילת הצפונית באילת, כברי-רשות.

ראשיתה של הבקשה, בטענת ב"כ הנתבעים, כי בכתב ההגנה המתוקן, המתייחס לסעד הפינוי הנדרש על ידי התובעת, נטען במפורש כי הנתבעים הינם "ברי-רשות" במקרקעין.

לטענה זו התייחסתי בהחלטתי המפורטת מיום 15.1.12 (להלן: "ההחלטה").

בהחלטה נקבע, כי "הטענה, כי הנתבעים מחזיקים במקרקעין כברי-רשות בלתי הדירה, לא נטענה ולו ברמז בכתב ההגנה המתוקן, המשתרע על פני 22 עמודים!!" (ע' 5 להחלטה). בהמשך נאמר, כי יותר לנתבעים להציג בפני ביהמ"ש ובפני ב"כ התובעת "מסמכים, שהיו ברשותם של הנתבעים כל העת, ואשר יש בהם, לטענתו [של ב"כ הנתבעים – ד.א], כדי להצביע, כי שלושה מהם מחזיקים במקרקעין כברי-רשות, שלא מכוח רשיון או הסכם" (ע' 6 להחלטה).

על החלטה זו לא הוגשה בר"ע, ככל הידוע לבית המשפט, ועל כן היא בגדר החלטה חלוטה.

המסמכים

ביום 2.2.12 הגיש ב"כ הנתבעים מסמכים הקשורים לטענת בר-הרשות.

בהודעה על צירוף המסמכים נאמר כי:

"רוב המסמכים נמסרו לנתבעים ע"י המינהל והעיריה לאחר פתיחת ההליכים ובמהלך הדיונים בת.א. 7139/03 , או אף לפני כן.

מסמכים ו/או עדים שהסכימו ליתן עדות "התגלו לאחרונה ו/או נדרשו ע"י הח.מ לאור סעד הפינוי הנתבע כעת ו/או היו ברשות בית המשפט אך לא היו רלוונטיים בתביעה לסעד הצהרתי..."

מדובר ב-15 מסמכים, הכוללים תצהיר של נתבע 71, הסכם עם נתבע 67, מכתב ראש העיר לנתבע 75, מכתב היועמ"ש של העיריה לנתבע 7, אישור בדיקת תקינות מערכת חשמל, תובענה לפינוי נגד נתבע 70, המלצת עירית אילת לתובעת לפני ההפקעה, סיכום סיור של עירית אילת עם הרוכל אבי בוטבול, הרשאה לרכול לאבי בוטבול, מכתב לנתבע 82, תשריט ותכנית העמדת דוכנים, היתר בניה סיכום ישיבה במינהל, חוזה חכירה, וסיכום ישיבה.

תגובת התובעת והעיריה

עמדת התובעת היא, כי אין מקום להתיר הגשת המסמכים, ולכל היותר יש להוריות, כי הצדדים יוכל להתייחס למשמעות המשפטית של מסמכים אלה במסגרת הסיכומים שיוגשו בעילת הפינוי.

לחילופי חילופין מציינת התובעת, כי המסמכים מתייחסים לפי תכנם לשני נתבעים בלבד, ואין בהם כדי לעכב את המסך ההליכים ביחס ל- 73 הנתבעים האחרים, ונראה כי כל תכליתם של הנתבעים היא להאריך את משך שהייתם שלא כדין במקרקעין.

התובעת התייחסה לכל אחד מהמסמכים, תוך שהיא מפרטת את הסתייגויותיה לגביהם.

עירית אילת הודיעה, כי היא חולקת על עמדת התובעת, השוללת את אפשרות הגשת המסמכים בשלב מאוחר זה וסבורה, כי אין למנוע מהנתבעים את עצם הגשתם, ככל שאיו מדובר בכוונה להאריך את ההליך.

לגופו של ענין, ב"כ העיריה מציין, כי לא הוגשו מסמכים המעידים על היותם של הנתבעים בעלי רשות בלתי הדירה. מכל המסמכים שצורפו ישנו מסמך בודד, הדן ברשות בלתי הדירה בעיינו של מר מלכה ז"ל (מסמך 3). הוגש גם תצהיר של מר אלפסי, בו הוא מסביר כי נינתה לו רשות לרכול ללא הגבלת זמן, אך עצם צירופו עומד בסתירה להחלטת בית המשפט ואף נספחיו מעידים על היפוכן של עובדות.

תשובת הנתבעים

ב"כ הנתבעים הגיש תשובתו לתגובת התובעת ועירית אילת. במקום להתייחס למסמכים, בחר ב"כ הנתבעים לטעון טענות משפטיות בשאלה מיהו "בר-רשות", סעד הפינוי והמקום החלופי שהוצע לנתבעים ועוד כהנה וכהנה טענות, שמקומן בסיכומים ולא בשלב זה.