מינהל מקרקעי ישראל/ נ' ללוש

החלטה

(בקשת רשות להתגונן)

התובע הוא בעלת זכויות הניהול בנכס הנמצא בחלק מחלקה 1774 בגוש 6043.

הנתבע הוא בעל זכות חכירה בנכס הנ"ל לאחר שירש את הזכויות מאדם בשם כמוס ללוש ז"ל. הסכם החכירה נחתם בין המנוח, אשר הוריש את זכויותיו בנכס לנתבע, ובין גברת מזל לינדה טאטי.

ביום 8.3.2004 חתמו הנתבע וגברת טאטי על הסכם חלוקה הקובע כי גברת טאטי תקבל את יחידת הדיור הפינתית והנתבע את יחידת הדיור הפנימית. תקופת החכירה הגיעה לסיומה בשנת 2005 מבלי שנחתם חוזה חכירה חדש בין הצדדים ועל כן בתום תקופת הסכם החכירה, חודשה בפועל תקופת החכירה בתנאי חכירה המקובלים אצל התובע.

הנתבע אינו משלם דמי חכירה שנתיים וסכום החוב בהתאם לספרי התובע נכון ליום 31.3.2011 מגיע לסך 47,621 ₪.

הנתבע טוען כי העברת הזכויות בנכס לא נעשתה וכי אביו המנוח עדיין רשום כבעל הזכויות בנכס. לדבריו, הוא איננו הבעלים היחידי שכן מי שהייתה אשתו וכיום גרושתו, זכאית למחצית הזכויות בדירה וזאת מכוח פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה מיום 16.10.2002 בו נקבע כי הגרושה זכאית למחצית מתמורת הדירה שתימכר. רק בשנת 2010 התגרש הנתבע מאשתו. לדבריו, מאז 1993 היא מחזיקה בלעדית בנכס ומשכירה אותו ומקבלת את כל דמי השכירות וכי הוא מנוע בצו מניעה מלהפריע לאחזקתה בנכס ומנוע מלהפריע לה להשכיר אותו. לפיכך, אין לו כל חזקה בנכס ועל כן היא זו שחייבת בלעדית בדמי החכירה. עוד הוא טוען כי יש מקום לאפשר לשלוח הודעה צד ג' כנגדה שכן הוא זכאי על סמך האמור לעיל לשיפוי ממנה.

בחקירה הנגדית לא התכחש הנתבע לחובתו לשלם דמי חכירה; אדרבא, הוא אמר כי הוא מוכן לשלם חלק מהחוב, וזאת לאור טענתו כי אין לו חזקה בפועל בנכס עקב סכסוך עם גרושתו אשר מנעה ממנו אפשרות להחזיק בנכס.

יחד עם זאת, בא כוחו טען בסוף הדיון כי לא מדובר בסכום קצוב ועל כן על כותרת התביעה להמחק. אף שטענה זו לא נטענה בבקשת הרשת להתגונן, הרי שלאחר שבחנתי את העניין מצאתי כי לא מדובר בטענה שניתן להתעלם ממנה.

סמכותו של בית המשפט להעלות מיוזמתו את עניין התאמתה של התביעה להידון על-פי סדר דין מקוצר (קרי: מחיקת כותרת התביעה), נקבעה זה מכבר. ראו ע"א 7/78 קמחי נ' איצקוביץ, פ"ד ל"ג (1) 421). סמכות זו היא למעשה חובה המוטלת על בית המשפט, ולא ניתן להתפרק ממנה.

במקרה זה אין חולק כי הסכם החכירה הסתיים בשנת 2005 וכי דמי החכירה מאז ואילך נקבעים לאור הערכה. אכן, נכון הוא שלפי סעיף 8 לתנאי החכירה ניתן לדרוש דמי חכירה שנתיים לפי הערכה של השמאי הממשלתי אולם מדובר בהערכה אשר הנתבע זכאי שתעמוד לבחינתו של בית המשפט, ומה גם שהאופן בו חושבה הערכה זו של דמי החכירה לא פורטה ולא נהירה כלל וכלל. אין המדובר בתביעה שבה דמי החכירה ידועים ונקובים בחוזה באופן שנקל לחשב את החוב, אלא שהיסוד לחישוב כולו מבוסס על הערכה לא מבוררת.

על יסוד כל הנאמר לעיל, אין מקום לברר את התביעה בסדר דין רגיל, והיא תתברר בסדר דין מהיר.

הנתבע יגיש כתב הגנה בתוך 45 יום ולאחר הגשת כתב הגנה יובא התיק לעיוני לשם מתן הוראות.

טוב יעשו הצדדים אם יעשו מאמץ נוסף ויפתרו את המחלוקת מחוץ לכתלי בית המשפט.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ב, 25 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: