מינהל מקרקעי ישראל נ' חסאוי

פסק דין

בפניי תביעה שעניינה סילוק יד וצו המורה על הריסה.

התובע ביקש פיצול סעדים והרשאה לתבוע את נזקיו הכספיים עקב דמי שימוש בתקופה שעשה הנתבע שימוש במקרקעין נשוא הבקשה וקיבל על כך אישור.

התביעה עניינה בסילוק ידו של הנתבע מחלקה 71(5) בגוש 19090 מאדמות כפר פקיעין (להלן: "המקרקעין"), כאשר הנתבע מחזיק בחלקה 18 בגוש 19090 מאדמות פקיעין הסמוכה לה.

יש לציין, כי מלבד סעד של פינוי יד, התבקש ביהמ"ש לתת סעד של הריסה, שכן לטענת התובע הקים הנתבע במקרקעין האמורים מבנה מבנייה קשיחה המשמש כאולם חתונות, בניית סככה, יציקת דרכי גישה ומשטחי אספלט לחנייה, בניית קירות וגינון.

התיק נשמע בראיות ולאחריו הגישו הצדדים סיכומים.

על פי סיכומי התובע, תצהיר הנתבע בסעיף 13 מהווה הודאה ברורה מצידו של הנתבע, כי פלש למקרקעין. הנתבע מודה, כי על המקרקעין האמורים הקים עסק לחתונות כשאין בידיו התרי בנייה כלשהם או הסכמת המנהל/התובע.

הנתבע טוען בסעיף 22 לתצהירו "שהותי בשטח בוצעה בתיאום ובהסכמת נציגי המנהל כשבמשך שנים בוצעו פעולות שיפוץ והרחבה למבנה. כמו כן, הרשות המקומית ביצעה פעולות הכשרת הכביש והקמת חצרות חנייה לשם עידוד המסחר".

התובע טוען, כי טענות אלה לא הוכחו והן טענות בעלמא ומכחיש אותן מכל וכל.

למעשה, טענת ההגנה היחידה של הנתבע, עניינה בהבטחה "שלטונית", שבמהלכה הוסכם בינו ובין נציגי המנהל, כי יבוצע עמו חליפין של שטחים.

התובע טוען, כי חקירות ביהמ"ש הביאו למסקנה שטענה זו לא הוכחה כלל.

העידה בביהמ"ש העדה פטריסיה פרץ, אשר הינה ממונה המחוזית מטעם המנהל על חליפין, רכישות והפקעות.

הנ"ל הבהירה בתצהירה, כי לא הובטח דבר וחצי דבר לתובע ופנייה כלשהי, אם היתה, מצידו של התובע למנהל, אינה מחייבת את המנהל בדרך כלשהי.

גב' פטריסיה העידה לעניין חוסר עניין של המנהל לבצע עיסקת חליפין עם הנתבע.

הנתבע העיד בין השאר את מר ליזר ברגמן, כאשר טען בסעיף 18 לתצהירו, כי הובטח לו ע"י "הפקידה" (גב' פטריסיה) ו"לייזר" שלא יינקטו הליכים משפטים כנגדו עד לרכישת כמות קרקעות מתאימה לשם ביצוע עיסקת החליפין.

התובע טוען, כי הבטחה זו או המו"מ שאליו מופנה הנתבע, משוללים כל יסוד עובדתי ומשפטי.

רכישת קרקעות בצורה חד צדדית ע"י הנתבע אין בה כדי לתמוך בטענותיו.

זאת ועוד, הנתבע מאשר לשאלות ביהמ"ש, שהוא יושב בשטח המנהל, וזאת ללא אישור שהוא הבעלים הרשום (עמ' 13 לפרוטוקול ביהמ"ש, שורות 26,27,33,).

גם העד מטעם הנתבע עצמו מעיד על עצמו כ"לא זוכר את המקרה" וכשיש בעיה במחלקה הוא מגיע לפטריסיה. אין לו סמכות להתחייב בשם המנהל ואדם שפונה אליו מס' פעמים, הדבר מעיד על רצינותו.

גם עו"ד עווד שהעיד התובע ציין בהגינותו, כי רק בחודש 3/2011 לראשונה החל לייצג את הנתבע.