מינהל מקרקעי ישראל - חיפה ראש מח' חוזים נ' גבאי ואח'

פסק דין

התביעה כאן בגין תשלום דמי חכירה, עבור דירה הנמצאת ברחוב פועה 4 בחיפה.

הנתבעים הם החוכרים, ולטענת ב"כ מנהל מקרקעי ישראל הנתבעים חייבים למינהל 25,487 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.

התביעה מוגשת מכוח סעיף 81א' לחוק ההוצל"פ, תשכ"ז-1967, וב"כ המינהל טוענת, כי מדובר בתביעה בסדר דין מהיר (סעיף 9). אני מניחה שנפלה טעות קולמוס והכוונה הייתה לסדר דין מקוצר, היות ולדעתה מדובר בסכום כסף קצוב מכוח חוזה או התחייבות מפורשת או מכללא, שיש עליה ראיות בכתב.

ב"כ המינהל צירפה לכתב התביעה את שטר החכירה מיום 28/07/91, עליו חתמו הנתבעים וכן צירפה דפי חשבונות ומכתבי התראה, אשר נשלחו על ידה לנתבעים.

משהוגשה התביעה על פי סעיף 81א' לחוק ההוצל"פ והנתבעים הגישו התנגדות, הועבר התיק לטיפולי.

הנתבעים הגישו בקשה כאמור, למחיקת כותרת וליתן רשות להתגונן וטענו, כי המינהל מתנהל בחוסר תום לב, כי על התביעה חלה התיישנות וכביכול הנתבעים נטלו על עצמם את כל החובות על פי חוזה החכירה מיום 01/04/1954.

הנתבעים טוענים, כי יש למחוק את התביעה היות והתובעת יודעת ומודעת לעובדה, כי היא זו אשר חייבת לנתבעים ולא להפך, כאשר היא מציעה להם לשלם את הסכום בדרך של מבצע היוון ועוד היא מסתירה מהם, כי חלק גדול מהחוב התיישן וכי אין הם חייבים בו כלל.

עוד טוענת ב"כ הנתבעים, כי התביעה הוגשה שלא בהתאם לסדר הדין ולכן יש לדחותה.

על-פי החלטה מיום 31/10/10, הגישו הצדדים את סיכומיהם.

ב"כ המינהל טענה בסיכומיה, כי אין לקבל את טענת הנתבעים, שאינם יודעים מהו החוב.

הנתבע עצמו הודה בבית המשפט, בעת הדיון בפני כב' הרשמת, כי הוא חייב כספים, אלא שהוא בחר ב"שב ואל תעשה במשך שנים רבות" מאז שחתם על הסכם החכירה, והוא חתום על השטר מיום 01/04/1954.

לטענת ב"כ המינהל, על הנתבעים חלה חובת תשלום דמי החכירה, וטענת אי ידיעתם, איננה יכולה לפתור אותם מהתשלום.

לעניין ההתיישנות, טענה ב"כ המינהל, כי טענת ההתיישנות היא מגן בלבד ואיננה מבטלת את הזכות המהותית.

מכיוון שהנתבע הודה בחוב, הרי על פי סעיף 9 לחוק ההתיישנות, אין הוא יכול להישמע בטענה זו.

אי לכך, עומדת למנהל הזכות לגבות את דמי החכירה באופן רטרואקטיבי.

ב"כ המינהל הפנתה לפסק דינה של כב' השופטת אביטל בית-נר בתיק 3102/05, והחלטת כב' השופט טירקל בע"א 1254/99 המאירי נ' הכשרת היישוב, פד"י נ"ד (2) 553,535.

ועוד טענה ב"כ המינהל, כי בית המשפט נוטה להימנע ככל האפשר מסגירת שעריו בפני תובעים, אך מחמת ההתיישנות ולפרש טענה זו בצמצום.

סיכומי הנתבעים

התביעה מתייחסת לחובות בין השנים 1991-2008, כאשר התביעה מסתמכת על חתימת הנתבעים על שטר העברת זכות חכירה, כי קיבלו את כל הזכויות והחובות משנת 1954, כאילו החוזה נחתם על ידם מלכתחילה.