מינדלס ואח' נ' קוט

החלטה

(בקשת נתבע לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה ובהיעדר התייצבות)

פסק הדין בתיק הנוכחי, אשר ביטולו התבקש, ניתן ביום 6.6.10 בגין תאונת דרכים שהתרחשה ביום 7.4.09 במהלכה נגרם נזק לרכב התובעים.

פסק הדין ניתן בהעדרו של הנתבע אשר לא התייצב לדיון ואף לא הגיש כתב הגנה.

פסק הדין ניתן לאחר שהוברר כי הנתבע זומן לדיון כדין בהתאם לאישור מסירה לפיו ביום 6.1.10 בהעדר הנתבע, נמסרה ההזמנה בכתובתו.

ביום 12.3.13 לאחר שחלפו כשנתיים ותשעה חודשים ממועד מתן פסק הדין ביקש הנתבע את ביטולו.

בבקשתו טען הנתבע, כי התובעים פעלו בחוסר תום לב. עוד טען, כי מעולם לא קיבל את ההזמנה לדיון ולא היה מודע לתביעה שהוגשה כנגדו. כן טען, כי במועד האירוע בגינו הוגשה התביעה היה רכבו מבוטח ולא צפה כי ייתבע באופן אישי.

הנתבע ביקש לתת לו את יומו בבית המשפט ולאפשר לו לומר את דברו, לאפשר לו להגיש כתב הגנה, לאפשר לו לתבוע את חברת הביטוח אשר בטחה את רכבו ולבטל את הליכי ההוצאה לפועל בהם נקטו התובעים.

בית המשפט הורה לנתבע לפנות למזכירות בית המשפט ולעיין באישורי המסירה אשר צורפו לתיק בית המשפט. כן הורה בית המשפט לנתבע לצרף לבקשתו תצהיר ערוך כדין לתמיכה בטענותיו ולהתייחס מפורשות לאישורי המסירה הנ"ל. עוד הורה בית המשפט לנתבע להפקיד בקופת בית המשפט סכום כסף לכיסוי הוצאות התובעים למקרה שבקשתו תתקבל או ייקבע דיון בגינה.

התובעים התנגדו לבקשת הנתבע ופרטו את השתלשלות האירועים לאחר מתן פסק הדין שכללה קשר עם סוכנות הביטוח של הנתבע ועם חברת הביטוח שבטחה לכאורה את רכבו בעת האירוע מושא התביעה.

בהמשך, ביום 18.4.13, נתנה החלטה לפיה נוכח הפקדת סכום הכסף לכיסוי הוצאות התובעים תיקבע הבקשה לדיון בכפוף לצירוף תצהיר והגשת כתב הגנה עד ליום 2.6.13.

עוד נקבע באותה החלטה, כי בהיעדר תצהיר ובהיעדר כתב הגנה יבוטל הדיון.

ביום 25.4.13 הגיש הנתבע "בקשה בהולה לעיכוב הליכים וביטול עיקול חשבון עו"ש".

הנתבע טען בבקשתו זו, כי תצהירו הוגש למזכירות בית המשפט וצורף שנית לבקשתו. עוד טען בשנית, כי לא קיבל את ההזמנה לדיון או כל מסמך אחר אודות התביעה ומעולם לא חתם בכתב ידו על כל מכתב רשום או אישור מסירה. הנתבע הוסיף וטען, כי הוא אוסף את כל המסמכים הרלבנטיים לצורך הגשת כתב הגנה, ותצהיר נוסף יצורף לכתב ההגנה שיוגש "בימים הקרובים ביותר".

בית המשפט באותו שלב נעתר לבקשת הנתבע באופן חלקי והורה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד ליום 3.6.13.

כן אפשר בית המשפט לתובעים להגיב לבקשה עד למועד הנ"ל.

זה המקום להעיר, כי לבקשת הנתבע צורף תצהיר, אך עיון בו מעלה כי הוא נועד לתמוך בטענות הנתבע שהועלו ביחס "לביצוע פסק הדין" בהליכי ההוצאה לפועל. בתצהיר לא התייחס הנתבע כלל לאישורי המסירה שצורפו לתיק בית המשפט לפיהם זומן כדין לדיון שהתקיים ביום 6.6.10 ולכך שפסק הדין הודבק על דלת ביתו.

התובעים הגיבו לבקשה. בתגובתם ציינו ביתר פירוט את השתלשלות האירועים שהביאה אותם לפנייה להליכי הוצאה לפועל לאחר שכשלו ניסיונותיהם להביא לקיום פסק הדין ללא הליכים אלו.

בניגוד להם, למרות החלטת בית המשפט מיום 18.4.13 ולמרות טענותיו בבקשה הבהולה מיום 25.4.13, לא טרח הנתבע להגיש כתב הגנה ואף לא להתייחס בתצהיר משלים לאישורי המסירה שצורפו לתיק בית המשפט.

על יסוד כל האמור עד כה, איני מוצא עילה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו של הנתבע. הנתבע לא מצא לנכון להגיש כתב הגנה ובבקשתו המקורית לא טען כי תאונת הדרכים אליה התייחס כתב התביעה לא התרחשה כפי שתוארה ע"י התובעים. הנתבע אף לא חלק על הנזקים שנגרמו לרכב התובעים.