מימון נ' מדינת ישראל

החלטה

1.זו החלטה בבקשת המבקש להורות על ביטול פסילתו המנהלית מהחזקת רשיון נהיגה כפי שהוחלט עליה על ידי הקצין הפוסל ביום 28.6.11.

2.לטענת המבקש בבקשתו, אין בידי המשיבה ראיות לכאורה לייחוס עבירה כלשהי למבקש.

לטענת המבקש מדובר בתאונת דרכים שנגרמה ובמסגרתה נפגעה הולכת רגל. המבקש אמנם נחקר ולמעשה הוא היחיד שנחקר, שכן הנפגעת העידה על דברים מפי השמועה שכן לטענתה איננה זוכרת את האירוע.

עוד ציינה ב"כ המבקש כי מדובר בנהג אשר נוהג משנת 2000 ובעברו עבירות מסוג ברירת משפט ועבירות טכניות ומדובר באדם נורמטיבי שמסר הודאה מסודרת. המבקש אינו מסוכן לציבור וזקוק לרשיון הנהיגה לצורך פרנסתו.

3.המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי בידיה ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למבקש המגובות בחקירתו באזהרה, כפי שניתנה במשטרה. החקירה אמנם בתחילתה וטרם גובש דו"ח הבוחן בכל רכיבי העבירה.

המבקש פגע בהולכת רגל בת 60, לא שמר על רווח מספיק וסטה מנתיבו כדי לא לפגוע ברכב שלפניו.

להולכת הרגל נגרמו חבלות של ממש.

עוד טען ב"כ המשיבה כי ככל הנראה יואשם המבקש בעבירות חמורות יותר, שכן המבקש בעצמו מודה שרדף אחר הרכב שהיה לפניו ועזב את מקום התאונה ורק לאחר מכן חזר אליו.

המבקש הינו נהג מסוכן אשר בעברו 36 עבירות קודמות.

4.עיון בחומר החקירה אשר הוגש על ידי ב"כ המשיבה מעלה, כי המבקש נחקר ובעדותו אישר כי הרכב שנסע לפניו בלם באופן פתאומי וכאשר הבחין כי הוא עומד לפגוע בו "ברח" עם רכבו ימינה ואז הבחין בהולכת הרגל על המדרכה.

המבקש נלחץ כתוצאה מהפגיעה וביקש מאנשים שיזמינו אמבולנס ומשטרה, כאשר בזמן זה ניסה לאתר את הרכב שבלם אך לא הצליח וחזר למקום התאונה כעבור דקה וחצי.

5.הולכת הרגל שנפגעה מסרה אף היא הודעה במשטרה ואולם לטענתה אינה זוכרת דבר, ועדותה מבוססת על מה שנמסר לה על ידי עדים לתאונה ולפי גרסתם, המבקש ברח מהמקום וחזר לאחר זמן רב, כאשר עדים נוספים לתאונה רדפו אחריו כדי שיחזור למקום ורשמו את מספר הרכב.

6.ב"כ המשיבה אישר כי אכן החקירה נמצאת בשלביה הראשונים ואף טרם הושלם דו"ח הבוחן וטרם התגבשו כלל רכיבי העבירה בהם עתיד המבקש להיות מואשם.

בתיק החקירה שהוגש לעיוני מצויים כאמור עדותו של המבקש ושל הולכת הרגל בלבד.

בהתאם לטופס השימוע שנערך למבקש עולה כי העבירות המיוחסות למבקש הינן גרימת תאונת דרכים ופגיעה בהולך רגל וסטיה מנתיב.

7.לטענת המבקש בחקירתו, טען כי נאלץ לסטות מנתיבו על מנת שלא לפגוע ברכב שלפניו אשר לטענתו בלם באופן פתאומי. לא ברור היכן בדיוק עמדה הולכת הרגל – על המדרכה או על הכביש סמוך לשפת המדרכה.

עיון בדו"ח פעולה מס' 34272 מעלה כי בפרק המתאר את פרטי הטיפול באירוע, נרשם כי המבקש פגע בהולכת הרגל שהיתה על הכביש סמוך לשפת המדרכה, קרי לא ברור האם הולכת הרגל היתה על המדרכה או על הכביש סמוך לשפת המדרכה.

לשאלה זו ישנה כאמור חשיבות ומן הסתם תבדק אף היא. יחד עם זאת יצויין כי המבקש בחקירתו אישר כי הבחין בהולכת הרגל על המדרכה.

8.כמו כן לא ברור עדיין האם המבקש שמר על מרחק סביר מהרכב שלפניו ומה היתה מהירות נסיעתו. המבקש העיד כי לאורך כל הדרך עד לתאונה נסעו כלי הרכב אחד אחרי השני והכל היה בסדר ולפתע הבחין המבקש כי הרכב לפניו בולם, המבקש ניסה לבלום והבחין "שבעוד שניה" הוא מגיע אליו ולפיכך באין ברירה סטה ימינה.