מימון נ' לזיאן

פסק דין

1.בפני תביעה לפצוי כספי עקב הפרת חוזה שכירות בי התובע לבין הנתבע.

אין מחלוקת כי הנתבע שהתגורר בדירת התובע יחד עם אימו, עזב את הדירה ביום 20.1.2010. לדברי התובע, הנתבע היה דייר טוב ושילם את דמי השכירות "כמו שעון". בעת הפינוי היו חובות של גז בסך 400 ₪ ומים בסך 776.60 ₪. כמו כן, מצב הדירה היה ירוד. לטענת התובע הנתבע ביקש ממנו להביא בעלי מקצוע לבצע תיקונים והוא, הנתבע, ישלם. התובע פעל על פי בסיס הבנה זו ולדבריו "הבאתי פועלים מהצומת, השגחתי עליהם וזאת כדי שלא יעלה לי יקר. זה עלה 5,200 ₪" (עמ' 1 שורות 18-19).

על סמך העובדות המפורטות בסעיף זה התובע עותר לפיצוי בסך 6,377 ₪.

2.אמו של הנתבע העידה בשמו. התרשמותי הייתה שהנתבע לא כל כך הבין את משמעות הדיון בפני ולמעשה האם הייתה הגורם העיקרי במערכת היחסים עם התובע.

לדבריה, היא והבת שלה עשו ניקיון כללי בבית והיו מוכנות לבצע תיקונים אך התובע לא אפשר זאת והביא עובדים לדירה מבלי שניתן לה לבצע את התיקונים וצביעת הדירה.

באשר לעניין חשבון המים טענה האם ששלמה את החשבון במזומן – לא הייתה בידיה קבלה.

3.לאחר ששמעתי את דברי העדים החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד ולהלן הנימוקים לכך:

4.שוכנעתי שבעת פינוי הדירה הנתבע לא שילם חשבונית מים וגז.

5.באשר לתיקונים – אין בידיו של התובע קבלות על התיקונים ולא ניתן לדעת אם נאלץ להוציא סכום כה גבוה רק בתיקוני נזק שנגרמו על ידי הנתבע, או שמא עשה שיפוץ כללי יותר.

תמונות של הדירה שהוצגו בפניה מלמדות אמנם על הזנחה מסוימת אך סכום התיקון נראה לבית המשפט מעבר לסביר.

3.אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א.בגין חשבונות מיום וגז1,177 ₪

ב.בגין תיקונים2,600 ₪

---------

סה"כ 3,777 ₪

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק,מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ג טבת תשע"א, 20 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: