מימון נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר

פסק דין

זהו ערר על סירוב המשיבה להכיר בקשר סיבתי בין מחלת לב איסכמית ויתר לחץ דם מהן סובל העורר לנרדפותו בתקופת השואה, בטענה כי מחלת יתר לחץ דם אובחנה מעל 40 שנה מתום המלחמה – ראה מכתב המשיבה לעורר מיום 19.12.11 (אין במכתב התייחסות למחלת הלב).

מאידך טוען העורר כי הוא סובל מיתר לחץ דם כבר משנת 1970 וכי עבר ניתוח מעקפים ב- 2008. בעררו פרט שורה של תרופות שנטל במרוצת השנים בגין מחלות אלה.

במסמכים הרפואיים הנמצאים בתיקו של העורר לא נמצאו ממצאים לפיהם מחלת יתר לחץ דם אובחנה עד 1985 כנדרש לפי תבחיני וועדת שני.

בדיון הראשון בערר (19.7.12) ביקשנו למצוא תימוכין לדברי העורר בחומר הרפואי בתיקו הרפואי הידני בקופ"ח.

החומר הרפואי שהתקבל מהתיק הרפואי בקופ"ח לא תמך בדברי העורר כי מחלת יתר לחץ דם אובחנה ב- 1970 והוא שינה גרסתו באומרו כי המחלה התגלתה ב- 1983. לפי מסמך שבתיק הנ"ל החתום ע"י רופאת המשפחה של העורר, ד"ר עינת פרידמן, הוא סובל מהמחלה מ- 1997, ראה עמ' 5- 6 לפרוטוקול.

העורר ביקש דחייה נוספת על מנת לחפש מסמכים רפואיים התומכים בדבריו כי המחלה התגלתה לפני 1985.

בדיון האחרון מיום 8.4.13 הגיש העורר מסמכים רפואיים נוספים אך לאחר שבחנו אותם, יחד עם חבר הועדה פרופ' זהבי שעבר על כל החומר שבתיק, לא מצאנו בהם כל אסמכתא רפואית לקיום יתר לחץ דם לפני 1997, ועל כן אנו נאלצים לדחות את הערר על כל רכיביו.

מזכירות הועדה תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום קבלת פסה"ד בשאלה משפטית בלבד.

ניתן היום, י"ח סיון תשע"ג, 27 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: