מימון(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

החלטה

בפניי עתירה של מי שעצור בבית המעצר עד להחלטה אחרת בגין כתב אישום שהוגש נגדו בבית משפט זה. כתב האישום עוסק, באורח כללי, בהתארגנות פלילית של חבורה, כדי לגרום למותו של אדם אחר, באמצעות ירי באקדח. לעותר מיוחס אישום אחד מתוך חמישה, שעניינו קשר לפשע (רצח), נסיון רצח ונשיאת נשק והובלתו.

בנסיבות מצערות נפטר אביו של העותר ביום 24.5.10, בעוד העותר מצוי במעצר ומתקיימים עניינו הליכי המעצר בפני בית המשפט. ב"כ של העותר פעל, מיד כאשר נודע לו על פטירת האב, להוצאתו של העותר, הוא הבן, לצורך השתתפות בלוויה. הבקשה סורבה. אוסיף מעבר לכך, כי ב"כ העותר מוסר כי בתחילה נתקבל, כפי ששמע ממשפחת העותר וכן מן הפקידה במשרדו שלו, אישור להשתתפות בלוויה, אולם לאחר מכן בוטל האישור הזה.

מכיוון שכך מבקש עתה ב"כ העותר לאפשר לו להשתתף בישיבת השבעה, על אביו.

ב"כ המשיבים הבהיר כי אין הוא יודע דבר על האישור, לכאורה וביטולו לאחר מכן והוא לא צוייד בכל מידע אודות כך. בכל מקרה נחוץ לו זמן לצורך בדיקת הענין.

לגופם של דברים, העמיד ב"כ המשיבה מידע חסוי לעיוני, לאחר שהבהיר, בטיעון פתוח, כי המדובר במידע הנוגע לעותר ולאחרים, שמתוכו ניתן להבין את הקשר שלו לארגון פשיעה. כיוצ"ב קיימים טעמים של בטחון, שלא אפשרו את הוצאתו של העותר להשתתף בלווית אביו וטעמים אלה אינם מאפשרים גם את קבלת הבקשה.

בכתב התשובה הכתוב מפנה ב"כ המשיבים גם לפקודת הנציבות04.40.01 הדנה בהוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר. הוצאה כזו היא עצמה תעשה במקרים חריגים ומטעמים אנושיים, כך נכתב בבקשה ובמסגרת שיקול הדעת האם לקבל בקשה כזו, יש לתת את הדעת בנושאים אחדים, ובהם גם מידת הסיכון הביטחוני שבהוצאת האסיר מחוץ לבית הסוהר באבטחה או גם הסיכון הביטחוני להוצאתו באבטחה למקום יישוב שיש סיכון בטחוני רב בשהייה בו או בדרך אליו.

ב"כ המשיבים הוסיף והזכיר, כי כאשר הדבר התאפשר, בעת שהוברר לרשויות שב"ס כי מצבו של אביו המנוח של העותר, קשה, בשעה שהיה מאושפז בבית חולים בירושלים, עשו רשויות שב"ס מאמץ ראוי והוציאו את העותר, בליווי, לצורך ביקור האב בבית החולים.

ב"כ העותר הוסיף וביקש לבחון כל אפשרות שתאפשר לעותר נטילת חלק בשבעה, ההולכת ומסתיימת, כולל אפשרות של הבאתו מבלי הודעה מוקדמת לבית האבלים, כדי להקטין את הסיכונים האפשריים, עליהם הצביע ב"כ המשיבים.

שקלתי את הנסיבות כולן כולל העובדה כי המדובר במקרה רגיש וחריג של פטירת אב ובחנתי גם את החלטת רשויות שב"ס בהקשר זה. בהתבסס על חומרי המידע שהועמדו לרשותי (מסומנים א'), וכן על מה שמשתמע מכתב האישום שהוגש כנגד העותר, כולל החלטת כב' שופט המעצרים שדן בעניינו, שהזמין תסקיר כדי לבחון חלופת מעצר, לא ראיתי כי נפל פגם בהחלטת שב"ס המצדיק את התערבותי. בסופם של דברים דומני כי הטעמים הכרוכים בביטחונו של העותר עצמו, כמו גם בביטחונם של מלווים אפשריים משב"ס, אם מבוקשו יינתן לו, גוברים על יתר הנימוקים.

יחד עם זאת, ממליץ אני בפני רשויות שב"ס לבחון כל אפשרות שהיא מבין האפשרויות הנתונות של הביקור הדחוף בבית האבלים, עליה בסיום השבעה לבית הקברות או עליה בסיום ה-30 וגילוי המצבה, על מנת שאם אפשרי הוא הדבר וניתן יהיה למצוא פתרון ראוי לקשיים הביטחוניים, יוכל העותר לצאת בליווי המתאים באחת מן האפשרויות הללו, כפי שהזכרתי.

מצפה אני כי ב"כ המשיבים יעביר לרשותי תגובה כתובה מלאה בכל הנוגע לטענה, לפיה ניתן, בתחילה, היתר להשתתפות בלוויה, שבוטל לאחר מכן, והוא יעשה כן עד 31.5.10 בשעה 13:00.

מכיוון שכך אני דוחה את העתירה, בכפוף לכך שהרשויות יבחנו את מה שבקשתי מהן.

ניתנה והודעה היום י"ד סיון תש"ע, 27/05/2010 במעמד הצדדים.

זכריה כספי, שופט

סגן נשיא

הוקלד על ידי: דליה שטרן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: