- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מימון
|
ו"ע בית משפט השלום באר שבע |
59096-11-10
19.5.2013 |
|
בפני : יהושע פלפל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: יעקב מימון |
: הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר |
| פסק-דין | |
פסק דין
1. לפנינו ערר של מר מימון יעקב על החלטת המשיבה מיום 28.8.02 בתיק 221292, לפיה נדחתה תביעתו מחודש פברואר 2002 לקבלת קצבה חודשית בהתאם לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957.
2. התביעה נדחתה מאחר:
"ולא התמלאו לגבי העורר תנאי סעיף 1 לחוק, בכל הקשור להוכחת נרדפותו".
העורר מייחס את נכותו לתנאים בהם היה נתון בלוב בזמן מלחמת העולם השנייה ולדברי המשיבה הוא לא הוכיח כי נכותו נגרמה עקב היותו נתון בתנאי מאסר או כעין מאסר במובן סעיף 43 לחוק הפיצויים הגרמני ועל כן הוא לא זכאי לתגמול מאת הרפובליקה הגרמנית גם אילולא ההסכם בינה לבין מדינת ישראל.
3. העורר המיוצג ע"י עו"ד דוד ידיד טען בהצהרה שהגיש למשיבה ואשר נחתמה על ידו ביום 27.02.01 כי הוא נולד בשנת 1932 בעיר טריפולי אשר בלוב וכי שהה בה מ- 1939 ועד 1943. הוא סובל, לדבריו מחרדות, מעצבים, מנדודי שינה, מסכרת, מאולקוס ומלחץ דם.
לדבריו היו לו 4 אחים ואבא שלו עבד בחברה קבלנית איטלקית. מסיבה זו הוא לא נלקח ל"סודי עזאז". אביו היה חוזר לעתים רחוקות הביתה ובני המשפחה פחדו מהגרמנים ולכן הם ברחו לכפרים הערביים בסביבה והסתתרו מפני הגרמנים. הוא ואחותו חלו בטיפוס מהלכלוך והזיהום והתנאים הקשים שהיו באותה עת. הם גרו בחדר אחד אצל משפחה ערבית והיה שם קר, והם סבלו מעוני ורעב. ב- 1943 לאחר שסבלו מרעב, חזרו לביתם בטריפולי ומצאו שביתם נהרס וכל הרכוש נלקח מהם. העורר עלה ארצה לבדו בשנת 1948.
4. בעדותו בפני הועדה סיפר העורר שבתקופת השואה הפסיקו לו את הלימודים מחמת יהדותו. הוא סיפר על מה שאירע לבני משפחתו, אחיו ודודתו ובת דודתו וכי המשפחה ברחה לזאוויה. משנשאל מדוע המשפחה עזבה את טריפולי הוא השיב "בגלל הפחד מכך שהגרמנים יקחו גם אותנו, הם לקחו את בת דודה שלי שהיתה שכנה שלנו ואני ראיתי את המחזה הזה. באו קצינים וחיילים ולקחו את הבת דודה שלי שהיתה עם תינוקת ואני זוכר את זה כמו שזה היה היום. היה לה תינוק ביד וילד שהחזיקה ביד, לקחו אותו והעמיסו על משאית".
5. העורר נשאל מדוע הגיש את הערר שלו בנובמבר 2010, למעלה משמונה שנים ומחצה מאז נדחתה תביעתו וכן נשאל איך ידע להגיש את הערר אם לא קיבל הודעה מהמשיבה שתביעתו נדחתה ועל כך השיב שהוא טילפן לאישה בשם גב' דואני ושאל אותה מה עם תביעתו והיא אמרה לו שהתביעה נמצאת בטיפול אצל עורך דין אך הוא לא זוכר את שמו של עורך הדין ולאחר מכן הצביע כי עורך הדין הזה הוא עו"ד ידיד, בא כוחו. לדברי העורר, גב' דואני לא סיפרה לו שתביעתו נדחתה אך הוא חיכה במשך 8 שנים לקבלת תשובה שכן, "מה יכולתי לעשות"?
בתשובה לשאלות שנשאל בחקירה שכנגד, סיפר שהוא חווה הפצצות בטריפולי אך הודה שלא הזכיר עובדה זו בתביעתו.
6. המשיבה לא הביאה עדים מצדה. ב"כ העורר עו"ד ידיד טען בסיכומיו שהעורר נולד בטריפולי בשנות ה- 30 ובתקופת המלחמה היה בן 12 בערך.
7. עו"ד סמל, ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערר על כל רכיביו שכן מדובר בשיהוי של 8 שנים מאז שתביעתו של העורר נדחתה ועד להגשת הערר.
8. העורר טען, כמו רבים אחרים, מיוצאי לוב, כי הניח לאור מדיניות ועדות הערר שלא לקבל עררים של יוצאי לוב שכן לוב לא נכבשה ע"י הנאצים והוא סבר שלא היה צורך להגשת ערר אלא להמתין ולראות כיצד תיפול הכרעה עקרונית בעניין זה. לפיכך במקרה יוצא דופן זה אנו סבורים שהשיהוי בהגשת הערר לא יכול להיזקף לחובת העורר ובנסיבות העניין, כאשר בתי המשפט דחו את טענות העוררים מלוב כיוון שסברו שלוב לא נכבשה ע"י הנאצים, הם לא היו צריכים להגיש עררים אך משעה שבתי המשפט הכירו בכך שתושבי לוב יכולים לערור על החלטות המשיבה שכן הועדות ובתי המשפט החלו לפצות יהודים שגרו בזמן המלחמה בלוב לכן, במקרה זה השיהוי לא צריך להיות לרועץ לעורר.
9. אנו קובעים שהעורר יחד עם בני משפחתו פחדו בתקופת השואה שיפגעו בהם, מה גם שהעורר ראה כיצד לקחו את משפחת בת דודתו לברגן בלזן והוא יכול היה לחשוב שיגיע יום שיקחו גם אותו. בת הדודה היתה אזרחית אנגליה ובכל זאת לקחו אותה ולכן היה יסוד לחשש שהגרמנים יקחו גם אזרחים שהינם בעלי אזרחות אנגלית ו/או זרה. תפיסת הבת דודה ולקיחתה לברגן בלזן היתה עניין מפחיד שהשפיע כמובן על העורר ובני משפחתו. כן הוכח שאחיו של העורר עבר ניתוח ובמהלכו, בעת שהיה על שולחן הניתוחים "העיפו אותו מהשולחן" בגלל קצין גרמני כלשהו שהגיע וכתוצאה מכך הוא היה צריך לברוח לכפרים. גם עובדה זאת גרמה לעורר לפחד.
10. אשר על כן, מן הדין להכיר בתביעתו של העורר על סמך הלכת הפחד ולכן אנו מקבלים את הערר ומבטלים את החלטת המשיבה.
ניתנה היום, י' סיון תשע"ג, 19 מאי 2013, בהעדר הצדדים.
_____________________________________
יהושע פלפל פרופ' יאיר שפיראד"ר סימון שמואלי
יו"ר הועדה חבר הועדה חבר הועדה
עותקים נמסרו לעו"ד עצמון ממשרד עו"ד ידיד ולעו"ד סמל. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
