מילר נ' מדינת ישראל

החלטה

מונחת בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה שהושתה על המבקש ע"י קצין משטרה למשך 60 ימים בשל מעורבותו בתאונת דרכים שבה נחבל אדם או נגרם נזק לרכוש.

מבוא

ביום 14.10.13 בשעה 03:00 לערך, נהג המבקש ברכב בעלייה מדרך בגין לגבעת מרדכי בירושלים, כאשר הוא מסיע ברכבו 3 נוסעים, והתנגש ברכב אחר שהיה בעצירה בצומת. כתוצאה מהתאונה נפגעו הנוסעים ברכבו ומעיון בתעודות הרפואיות עולה כי לאחד מהם נגרמה חבלת ראש ואף נפלו לו שיניים והוא נזקק לטיפול רפואי הכולל תפרים מתחת לשפה.

אין מחלוקת, כי המבקש יצא מהרכב, שוחח עם הנהג המעורב ועזב לאחר מכן את המקום מבלי למסור את פרטיו.

ביום 21.10.13 נערך שימוע למבקש ע"י קצין משטרה אשר החליט בסופו של דבר לפסול אותו מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 60 יום.

עתה, עותר המבקש כי בית המשפט יורה על ביטול הפסילה שכן לטענתו מדובר בתאונת דרכים קלה ביותר שבה אדם אחד נפצע קל מאוד. לטענתו, הוא לא ברח מהמקום אלא שעזב לאחר שבדק כי כל המעורבים בתאונה אינם פצועים. המבקש טוען כי המעורבים בתאונה מכירים אותו ולכן לא היה צורך להחליף פרטים. לטענתו, הוא עובד במשך זמן רב כחובש, וביום האירוע קיבל רשיון נהיגה לדרגה C, וכן יומיים לאחר מכן היה אמור לעבור טסט על אמבולנס של מד"א. ב"כ המבקש הדגיש, כי המבקש לא התכוון לברוח מהמקום אלא שהוא עזב את המקום מאחר ולא היה לו נעים שחבריו במד"א שהוזעקו למקום יראו אותו בסיטואציה זו.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, החקירה בתיק טרם הסתיימה אולם, בשלב זה קיים יסוד להניח שיוגש כתב אישום. לטענתה, ישנן ראיות בגין חבלות של ממש שנגרמו כתוצאה מהתאונה ואף המבקש לא כפר בעזיבתו את המקום אלא שטען כי עשה זאת מפאת לחץ שאנשי מד"א, שמכירים אותו, יראו אותו באותה סיטואציה. לטענת ב"כ המשיבה, במיוחד כשהמבקש איש מד"א היה מצופה כי לא יעזוב את המקום אלא להישאר ליד הנוסע ברכבו שנגרמה לו חבלת ראש ונזקק לתפרים בבית החולים.

דיון והכרעה

הלכה ידועה בהקשר לבקשה לביטול פסילה מנהלית קובעת כדלקמן:

"השאלה העיקרית שעל בית המשפט להשיב עליה בבואו להחליט בענין פסילה מנהלית מלהחזיק רשיון נהיגה היא אם נהיגתו של אותו נהג מסכנת את הציבור. בבואו להשיב על השאלה עליו להקדים ולהשיב על מספר שאלות משנה, לרבות השאלות: האם יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג? האם מעידות נסיבות התאונה על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם מדובר באירוע בעל אופי מקרי, או בדרך התנהגות אופיינית? האם מעיד עברו של הנהג על כך שהוא מסוכן?..." (בש"פ 9849/02 בלטנר חיים נ' משטרת ישראל, (פורסם בנבו, 27.11.02)

סעיף 47(ה)(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה") קובע, כי באם היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום, אזי בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 60 יום.

משכך, יש לבחון האם היה לקצין המשטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום כנגד המבקש. לאחר מכן, יש לבחון האם ביטול הפסילה לא יפגע בביטחון הציבור בהתאם לסעיף 48 לפקודת התעבורה.

ראיות לכאורה

מעיון בתיק החקירה, עולה כי קיימות ראיות לכאורה, שיש בהן, מבלי לקבוע עתה מסמרות בעניין, שכן החקירה טרם הסתיימה, כדי להביא להגשת כתב אישום כנגד המבקש, וזאת כפי שיפורט להלן.

מדובר בתאונה שארעה לפני צומת מרומזר. מהראיות בתיק עולה, כי המבקש פגע עם חזית רכבו ברכב המעורב אשר היה בעמידה בנתיב הנסיעה הימני מבין שני נתיבים לפניה שמאלה בשל אור אדום שדלק ברמזור המכוון את נתיב נסיעתו.

בוחן התנועה שהגיע למקום התאונה, מצא על פי דוח שערך כי, התאונה נגרמה באשמתו של המבקש אשר לא שמר מרחק מהרכב המעורב שהיה במצב עצירה לפניו בהוראת אור אדום.

הדברים עולים גם מהודעתו במשטרה של הנוסע יהושוע יוסף האוזי: "הגענו לעלייה בכביש בגין לגבעת מרדכי וכשהתקרבנו לצומת היינו בנסיעה בכביש בצורה רגילה וכשהיינו ממש קרוב לצומת ראיתי משאית עומדת לפני פנייה שמאלה בנתיב הימני מתוך 2 נתיבים ואז הנהג גדי צעק ....והוא סטה משמאל לימין כי כבר היינו קרובם למשאית שעמדה שם ואז הוא פגע עם חזיתו בחלק האחורי של המשאית".

המבקש בחקירתו במשטרה, ביום 20.10.13, הודה, כי המשאית עמדה בצומת וכי הוא פגע בה מאחור "אחרי שנכנסתי לעלייה לגבעת מרדכי ראיתי משאית פול טריילר עומדת בנתיב הימני מתוך 2 נתיבים לפנייה שמאלה...כשראיתי את המשאית עומדת עם אורות בצומת הייתי במרחק שאני לא יודע להעריך אבל מיד ניתן לראות את הצומת איבדתי שליטה על הרכב ואז התנגשתי עם החזית שלי בחלק האחורי של הפול טריילר".

עוד עולה מתיק החקירה כי נעשו מאמצים לאתר את המבקש ופרטיו לא היו ידועים. הנהג המעורב מסר בהודעתו כי כאשר ניגש לרכבו להוציא משולש ואפוד המבקש נעלם מהמקום. בדו"ח הפעולה שערכו השוטרים שהגיעו למקום עולה כי שני הנוסעים ברכבו של המבקש לא מסרו את פרטיו וטענו כי הם כלל לא מכירים את הנהג שרק אסף אותם טרמפ איתו. השוטרים ציינו כי ביצעו סריקות נרחבות במקום על מנת לאתר את הנהג ונוסעת נוספת אשר הייתה ברכב, אולם ללא הועיל.