מילר נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.הוגשה תביעה להכיר בפגיעה בעבודה וכן בתנאי העבודה, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

2.תחילה הוגשה תביעה בעניין מיקרוטראומה. לאחר שזו נדחתה, הגיש התובע תביעה לבית הדין לעבודה. במסגרת ישיבת קד"מ ביקש התובע ארכה צורך הגשת תביעה למל"ל בענין ארוע תאונתי. התביעה הוגשה בחודש דצמבר 2011 ונדחתה אף היא.

בעקבות זאת הוגש כתב תביעה מתוקן בו נדונו שתי התביעות.

3.נדון להלן בשתי הסוגיות שבמחלוקת, האחת – פגיעה בעבודה מחודש פברואר 2010. השניה – פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה.

4.מיקרוטראומה

בתצהיר התובע פירט את העבודות שבהן עבד מאז שחרורו מצה"ל:

א.משנת 1972 עד 1982, הובלות ופריקה וטעינה של סחורה לחנויות מכולת, משקלים של 10 עד 40 ק"ג בעזרת משאית 19 טון.

בעדות לחוקר העיד כי מדובר על סידור והעמסת סחורה פעמיים בשבוע, כשעתיים, וכי לתובע היה עוזר שסייע לו.

ב.משנת 1982 עד 1992, הובלות עם פריקה וטעינה בחברת זוגלובק, שם עבד ללא עזרה, הביא את הסחורה עד קצה המשאית, פרק וסידר סחורה ללא עזרה.

ג.משנת 1992 עד 1996, הובלות ופריקה וטעינה בחברת טמפו. העמסת המשאית עם מלגזה, נסיעה לחנויות ופיזור הסחורה בעזרת עגלה, פריקה של כ- 15 טון ליום.

לחוקר מסר שההעמסה נעשתה במלגזה מחוץ המשאית אל מחוץ למשאית.

ד.משנת 1996 ועד 2002 – הובלה ללא פריקה וטעינה בחברת סופר קל.

לחוקר מסר כי בשנים אלה לא הרים סחורה ולא העמיס סחורה.

ה.משנת 2002 ועד היום – הובלה עם פריקה וטעינה של בדים. תחילת העבודה בנמל אשדוד, העמסה של בדים, מוצרי אופנה ומוצרי אלקטרוניקה.

הסחורה מועלית על מלגזה כשהיא מונחת על משטחים או בכלובים. ההעמסה נעשית ללא התערבות יד אדם, אלא אם צריך להרים קרטונים כדי לנצל את נפח המשאית.

מדובר על הרמה יומיומית של קרטונים במשקל 40 ק"ג, בתדירות גבוהה.

התובע עבד בתקופה זו לבד, ללא עוזר. ההעמסה נערכה פעמיים ביום.

כשמגיע ללקוח, לעיתים מזמינים סבלים ולעיתים מרימים את הסחורה בעזרת רמפה עם שלט, מעין ג'ק, מפמפמים את המשטח עד להרמה ואח"כ מורידים אותו לרצפה.

העברת המשטח עד פתח החנות כרוכה במאמץ.