מילר ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, שרונים ואח'

החלטה

לפני בקשת התובע להתיר לו לתקן את כתב התביעה.

הנתבעות התנגדו.

לאחר עיון בבקשה, בתגובות ובתשובה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בית המשפט העליון נתן דעתו לא אחת כי יש לנהוג יד רכה בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות, והכל מתוך מטרה להביא את כלל הסכסוך, באופן מהותי, לידי הכרעה המבוססת על כלל הראיות והנתונים הרלוונטיים.

בניגוד לטענות התובע, ההליך אינו מצוי בתחילתו.

בניגוד לטענות הנתבעות, אין ההליך מתקרב לכלל סיומו.

בתיק זה התקיימו שתי ישיבות קדם משפט. הוגשו תצהירי התובע, וטרם הונחו בפני תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעות או הצד השלישי.

איני סבורה כי ייגרם לנתבעות או לצד השלישי נזק בלתי הפיך, אם וככל שתתקבל הבקשה לתיקון כתב התביעה.

מאידך, דומה כי קיים אינטרס של הצדדים עצמם כמו גם אינטרס ציבורי כי כלל הסכסוך בין הצדדים, ימצא פתרונו כמקשה אחת.

בעניין זה נתתי גם דעתי כי בבסיס התיקון הוא רצון להגדיל את סכום התביעה על בסיס חוות הדעת שהוגשה על ידו.

לא מדובר לכאורה בשינוי במהות הסכסוך, או כזה המאיין את הצורך בבחינת הסוגיות שהועלו עוד במסגרת כתב התביעה המקורי. כמו כן אין עסקינן בעתירה לסעדים.

יש להפריד בין שאלת ההצדקה במתן ההיתר לתיקון כתב הטענות, לבין חובת הוכחתן של אותן טענות.

אין בהחלטתי דנן כדי הבעת דעה או עמדה באשר לסיכויי התובע בהוכחת שיעורו של הנזק הנתבע, או זכאותו לקבל פיצוי כלשהו מן הנתבעות או מי מהן. בעניין זה שמורות לנתבעות ולצד השלישי טענותיהם.

השאלה היחידה המונחת לפתחי, לעת הזו, הינה האם יש לחסום את דרכו של התובע מהעלאת אותן טענות. אני סבורה כי התשובה לכך היא שלילית.

מאידך, איני יכולה להתעלם מן העובדה כי תיקון כתב התביעה משמעותו מתן היתר לנתבעות לתיקון כתב ההגנה, וכן יש בו כדי לגרום בפועל לעיכוב בירור ההליך.

נוכח כך, אני סבורה כי נקודת האיזון מצויה על דרך של מתן היתר לתיקון כתב התביעה תוך פסיקת הוצאות לנתבעות ולצד השלישי (במישרין).

ויובהר, פסיקת הוצאות אין מטרתה עונשית אלא שהיא באה להציב את הנתבעות והצד השלישי במקום בו היו אלמלא הצורך להידרש לבקשה זו.

סוף דבר,

אני מתירה לתובע לתקן את כתב תביעתו בכפוף לתנאים הבאים :