מילי נ' שמחי ואח'

החלטה

1.בפניי עתירת המבקשת למינוי מומחה נוירולוגי, לצורך בדיקת נכותה שנגרמה לה, לטענתה, כתוצאה מתואנת דרכים, כהגדרתה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 מיום 18.05.07.

2.לטענת המבקשת, בהחלטת בית המשפט (כבוד השופטת פוקס) מיום 05.05.09 מונה מומחה אורטופד לבדיקת נכותה, ובהחלטה זו הורה בית המשפט לאורטופד לחוות דעתו באשר לצורך במינוי נוירולוג. כעת, חיווה המומחה ד"ר משה לוינקופף דעתו וקבע בתשובה לשאלות הבהרה שניתנה ביום 04.08.10, ובה קבע כי יש מקום למנות מומחה בתחום הנוירולוגי, לאור תלונות המבקשת על כאבי ראש וצפצופים. משכך, הוגשה הבקשה שבפניי.

3.המשיבים מתנגדים למינוי. לטענתם, אין בתיעוד הרפואי אף ראשית ראייה לצורך המינוי המבוקש: תלונותיה של המבקשת סובייקטיביות וקשורות לעברה ולא לאירוע התאונה, וכן אין רצף טיפולי, ובנוסף, אין בחוות דעתו של המומחה האורטופדי משום חיזוק לראיות המבקשת. עוד טוענים המשיבים, כי המינוי אך יסבך המשך ההליכים. לחלופין, עותרים הם להשתת שכר המומחה על המבקשת.

4.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בחוות דעת המומחה ובחומר הרפואי המונח בפניי, הגעתי למסקנה, כי יש מקום למינוי המומחה בתחום ההנוירולוגי.

5.כידוע גישת הפסיקה בתחום מינוי מומחה רפואי בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא גישה ליברלית. לעניין זה ראו: רע"א 1338/90 - גבריאל שיק נ' מטלון רונית ואח' פ"די מד (2), 216 בו קבע בית המשפט העליון את ההלכה לפיה:

"בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אין בדברי אלה לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט."

הדרישה אינה אך ורק לראשית ראיה לקיומה של נכות אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה, אולם, כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה (ראו: רעא 4911/09 ‏ ‏ סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי (טרם פורסמה, ניתנה 29.07.09)).

6.מהחומר המונח בפניי עולה, כי תלונותיה של המבקשת אודות סחרחורות וכאבי ראש החלו בסמוך לתאונה והיו עקביות. בנוסף, הנוירולוג שבדק את המבקשת ביום 31.07.07, התייחס לתלונותיה והורה על טיפול תרופתי. על כן, ולאור חוות דעתו של המומחה האורטופדי, שלטעמי מהווה חיזוק נוסף לממצאים הרפואיים שבפניי, באתי לכלל מסקנה כי יש למנות מומחה בתחום הנוירולוגי.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לגבי זהות הצד שישא בשכרם של המומחים ולאחר שעיינתי בחומר הרפואי ושקלתי את כל הנסיבות, החלטתי כי המשיבים יישאו בשכרו של המומחה הנוירולוגי. יחד עם זאת, לכשתתקבל חוות הדעת וככל שיימצא כי לא נותרה נכות אצל המבקשת בתחום זה, אשקול בכובד ראש את ניכוי שכרו של המומחה מן הפיצוי שיפסק למבקשת.

8החלטה על מינוי המומחה וזהותו תינתן בנפרד.

9.אין צו להוצאות.

10.המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים, אך לא למומחים.

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"א, 15 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: