מילוא-תמיר ואח' נ' פישר רונאל

החלטה

1.בפני בקשת המבקשים, הם התובעים והנתבעים שכנגד, למחיקת כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד שהגיש המשיב במסגרת ההליכים שבנדון, ולמתן פס"ד בהעדר הגנה בשל אי קיום צו גילוי מסמכים.

2.בבקשתם, טוענים המבקשים כי המשיב העביר לידיהם תצהיר גילוי מסמכים לא מספק, שכן לשיטתם קיים חשש כבד כי הוא עלול לפברק מסמכים לאחר קבלתם מהמבקשים במסגרת הליך העיון שהתקיים, ולפיכך הם עומדים על פירוט מלא של המסמכים שבידיו ולא תיאור כללי. בעקבות דרישה קודמת שכזו, העביר להם המשיב תצהיר גילוי מסמכים מפורט יותר, אך גם זה לא מספק לדידם, שכן הוא כולל מסמך המכונה "תרשומת פנימית מיום 25.3.04 – חסוי בשלב זה" (להלן: "המסמך החסוי"), במסגרת מסמכים שאותרו בקשר לטיפול המשפטי שניתן למבקשים, ואילו המבקשים טוענים כי המשיב מסרב לפרט באיזה חיסיון מדובר וכי ממילא מוותרים הם על חיסיון עו"ד-לקוח, שהינו חיסיון לטובתם. לשיטת המבקשים, משלא נענה המשיב לבקשתם, הרי שיש למחוק את הגנתו מכוח תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

3.המשיב בתגובתו טוען כי המבקשים הסתירו מבית המשפט תכתובות ענפות בין הצדדים, לרבות הודעת המשיב לפיה הוא נאות לאפשר למבקשים עיון במסמכים טרם הגשת התצהירים, ובכך לשיטתו נשמט היסוד תחת כל טענות המבקשים. המשיב מוסיף ומטעים כי חרף תשובתו זו, נמנעו ב"כ המבקשים לסור למשרדי המשיב ולעיין במסמכים. בנתון לכך, עותר המשיב להוציא את בקשת המבקשים מתיק בית המשפט ולחייבם בהוצאות. מעבר לכך, מתייחס המשיב למסמכים בעלי חיסיון מסוג של 'הכנה לקראת הליך משפטי', אך מעיון בבקשת המבקשים עולה כי אין היא מכוונת למסמכים אלו אלא למסמך הספציפי אליו הם מפנים בסעיף 11 לבקשתם.

4.המבקשים בתשובתם לתגובה טוענים כי אין כל טעם בעיון שהתיר להם המשיב מקום בו המחלוקת הינה לעניין מסמך אותו מגדיר המשיב כחסוי וממילא לא יותר בו העיון.

5.הפכתי בנספחים שצרפו הצדדים ולא מצאתי שם את התייחסות המשיב לטענת המבקשים לפיה הסירו את החיסיון לה טוען המשיב בקשר עם המסמך החסוי, למעט התייחסות במסמך מיום 2.8.10 בו מבקש המשיב לדעת אם מדובר בהסרת החיסיון באופן גורף אם לאו, ועל כך נענה במכתב ב"כ המבקשים מאותו יום בו הובהר כי הויתור על חיסיון עו"ד לקוח מצד מרשיהם איננו ויתור גורף. כמו כן, יש התייחסות מצד המשיב לחיסיון מסוג 'הכנה לקראת הליך משפטי', אך דומה שבעניין זה אין מחלוקת, שכן בתשובת ב"כ המבקשים באותו מכתב שלעיל, נאמר כי הם מסירים את דרישתם בכל הנוגע למסמכים החוסים תחת חיסיון זה.

6.לאור האמור, ומשלא הבהיר המשיב את טענת החיסיון לגבי המסמך החסוי, ובשים לב לכך שלעניין המסמך החסוי, פטרו המבקשים את המשיב מחובת החיסיון שלטובתם (חיסיון עו"ד-לקוח), הריני מורה למשיב, מכוח סמכותי לפי תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984 להעביר לעיוני את המסמך החסוי תוך הנמקה קצרה למהות החיסיון לו הוא טוען, וזאת עד ליום 20.11.10.

7.בשלב זה אני דוחה את בקשת המבקשים למחיקת כתב הגנה. כמו כן, אני דוחה את עתירתו הנגדית של המשיב להוצאת הבקשה מהתיק ולפסיקת הוצאות.

ניתנה היום, ל' חשון תשע"א, 07 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: