מילוא נ' בן דוד

פסק דין

1.תביעתו של התובע לקבלת פיצוי הפסדים והוצאות שנגרמו לו בעקבות נזקי רכוש שנגרמו לרכבו כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 2.3.2012, בה היו מעורבים רכבו, שהיה נהוג על ידו לבין רכב שהיה נהוג בידי הנתבע. בגין נזקי הרכוש קיבל התובע תגמולי ביטוח והוא תובע בתביעה זו הפסד השתתפות עצמית וירידת ערך הרכב.

לטענת התובע התאונה ארעה כאשר הוא חלף ליד רכב הנתבע בכניסה לחניה של מרכול, הדלת הקדמית של דלת רכב הנתבע נפתחה וגרמו לרכבו נזקים. הנתבע, שלא הגיש כתב הגנה, טען לעומתו, בדיון, כי התאונה ארעה כאשר הדלת הייתה פתוחה, רכב התובע הגיע ופגע בדלת.

2.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את גרסאות הנהגים ועיינתי בתמונות של מקום התאונה, אני סבור כי דין התביעה להתקבל, תוך ייחוס אשם תורם לתובע. אביא את טעמיי.

3.גרסתו של הנתבע נראית מוקשית בעיני. מצד אחד, הנתבע ציין כי הוא הגיע לרכב והתכוון לנסוע מהמקום, הוא נכנס לתוך הרכב ורצה לחגור חגורת בטיחות והדלת הייתה פתוחה ואז ארעה הפגיעה. מצד שני, טוען הנתבע כי הדלת הייתה פתוחה "דקה- שתיים". לא ברור, אם הנתבע פתח את הדלת במהלך כניסתו לרכב כדי לנסוע, מדוע השאיר את דלת הרכב פתוחה דקה או שתיים, ומדוע היה צריך להשאירה פתוחה ותוך כדי כך לחגור את חגורת הבטיחות.

4.הנתבע מוסיף ומתאר כי הוא הדלת הייתה פתוחה במנעד של כ – 10 ס"מ ואף הציג תמונה הממחישה את המרווח בו הדלת הייתה פתוחה. תיאור זה מקשה עוד יותר על קבלת טענת הנתבע. משמעות הדבר כי התובע "נצמד" לרכב הנתבע, ואם כך אכן היה, סביר להניח כי לרכב הנתבע ייגרמו נזקים רבים לאורך צדו הימני, לא נטען כי זהו אופי הנזק שנגרם לרכב הנתבע.

5.התובע לא צירף תמונות המתעדות את הנזק שנגרם לרכבו, יחד עם זאת עיון בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, מלמד כי חלקי רכב התובע שנפגעו היו בין היתר: כנף אחורית ימנית, דלת ימנית אחורית ודופן קדמית ימנית. אני סבור כי הפגיעות בחלקים אלה, מתיישבת יותר עם המסקנה שהן נגרמו מכך שדלת רכב הנתבע נפתחה כשרכב התובע חלף לידו, מאשר עם הטענה כי הדלת הייתה פתוחה והתובע התנגש בה. גם תנאי הדרך, שהיא ישרה-צרה ומיקום רכב הנתבע כפי שהומחש בתמונות שהוצגו לי, מחזקות מסקנה זו.

6.לכתב התביעה צורף אישור בדבר דמי ההשתתפות העצמית, ולא הייתה מחלוקת לגבי הסכום הנטען בו. לא ראיתי לפסוק לתובע סכומים נוספים כלשהם לרבות לא בגין "נזקים עקיפים אשר מוערכים בסכום כולל של 1000 ₪.

7.אשר על כן, אני מחליט לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 1452 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום התאונה (2.3.2012 ) ועד התשלום המלא בפועל וכן הוצאות בסך של 200 ש"ח. הסכומים שבפסק הדין ישולמו תוך 45 ימים מהיום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ' כסלו תשע"ד, 23 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: