מילוא ואח' נ' טוויל ואח'

החלטה

1.ביום 24/4/12 הגיש ב"כ המבקש בקשה למחיקת כתב התביעה שכנגד, נגד המבקש, וזאת מכוח תקנה 122 לתקסד"א.

ב"כ המבקש טען, כי ביום 9/2/12 שלח דרישה לב"כ המשיבים במסגרתה התבקשו כל אחד מהמשיבים להשיב לשאלון אשר צורף לדרישה.

רק המשיב 2 השיב לשאלון, ואף אחד מהמשיבים לא הגיש תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין, למרות דרישה לתצהיר שכזה.

2.ב"כ המשיבים בתגובתו טען, כי דין הבקשה להידחות, שכן תצהיר תשובות לשאלון נשלח בחודש מרץ 2012 ותצהיר גילוי מסמכים נשלח בחודש אפריל 2012. הליך העיון במסמכים התעכב בשל חילוקי דעות בין המשיבים למשיב הפורמלי והמסמכים הומצאו ביום 29/4/12.

3.בתשובה לתגובה מציין ב"כ המבקש בין היתר, כי: המסמך שנטען להיות תצהיר גילוי מסמכים - איננו בגדר תצהיר (חסרה אזהרה ואימות חתימה).

כמו כן במסמך הנטען להיות תצהיר, אין פירוט, מה הם המסמכים שלא גולו, מדוע לא גולו ומה הנימוקים לחיסיון.

עוד נטען, כי המשיבים 1 ו-3 טרם ענו על השאלון, וכי קלסר גילוי המסמכים נמסר רק לאחר שהוגשה הבקשה דנן לבית המשפט.

4.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה, אין לנקוט בהליך הדרסטי של מחיקת התביעה שכנגד, אך יש לחייב המשיבים בהוצאות הבקשה, וזאת מהנימוקים הבאים:

5.סעד של מחיקת כתב תביעה בהתאם להוראות תקנה 122 לתקסד"א הוא סעד חריף שבית המשפט נזהר מלנקוט בו.

ראה לעניין זה דברי כב' השופט מצא, בע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עמנואל חברה לסחר יבוא, יצור וייצוא עצים בע"מ ואהרון וקסלמן, פ"ד נו (4) 817 בעמ' 823:

"מחיקת כתב טענות של בעל דין עקב מחדלו לציית במועד לצו בית המשפט היא סנקציה חריפה. ככלל, נזהר בית המשפט מלנקוט אותה; אם תוקן המעוות ולו גם באיחור, או נתבקשה ארכה לקיום הצו, יסתפק בית המשפט לרוב בחיוב המפר בהוצאות (ראו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [6], בעמ' 436 – 435). אך אם נוכח בית המשפט כי המפר נמנע מקיום הצו בזדון או עקב זלזולו בצו בית המשפט, עשוי בית המשפט למחוק את כתב טענותיו, ובית המשפט שלערעור לא יראה מקום להתערב בכך. כזה, למשל, היה המקרה שנדון בע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מרדכי ([פורסם בנבו], להלן – עניין ג'מבו [1]). בתארו את אמת המידה להפעלת הסנקציה של מחיקת כתב טענות ציין השופט מ' חשין:

"...אין מוחקים כתב הגנה אלא במקרים קיצוניים הראויים לכך, והוא במקום שהנתבע פועל בזדון או שהתנהגותו מגלה זלזול חמור בבית המשפט. ואילו במקום שהנתבע פועל בתום לב אך מתוך חוסר הבנה – ולו ברשלנות – ילקה במחיקת כתב הגנה. מובן ששאלת תום הלב תוכרע בנסיבותיו של כל עניין ועניין, ויש שתום לב יהפוך עורו ויעטה גלימת חוסר תום לב, לאחר מתן ארכה והמשך המריית פי בית המשפט. מכל מקום, הכלל הוא, שמחיקת כתב הגנה – בשל אופייה הדראסטי – בית משפט לא ינקוט אותה אלא אם שוכנע, שכלו כל הקצין וכי אין להבין את התנהגות הנתבע אלא כהסתוללות ביריבו ובבית המשפט וכזלזול ברור וגלו בחובתו" (שם [1], בעמ' 800)".

וכן ראה רע"א 7620/04 אורי נצר ואח' נ' זהבי כימיקליים בע"מ [פורסם בנבו], בסעיף 3 לפסה"ד.

בשלב בו אנו מצויים , עדיין אין מקום לנקוט בסעד קיצוני כפי שהתבקש.

6.במקרה דנן, על המשיבים לרפא את הפגמים שנפלו בניהול ההליכים המקדמיים.

המשיבים יגישו תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין וזאת בתוך 15 יום מקבלת החלטה זו. (נושא המסמכים ה"חסויים" יוכרע במסגרת בקשה מס' 13 אשר הוגשה אתמול).

כמו כן, יגישו המשיבים 1 ו-3 תצהיר תשובה לשאלון בתוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

7.טיעוני המבקש בבקשה היו נכונים, גם אם אינני סבורה שהם מובילים לקבלת סעד של מחיקת תביעה, ועל כן ישאו המשיבים בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

8.המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.