מיכלצנקו נ' בלומשטיין

פסק דין

1. התובע שכר מהנתבע דירה. לאחר שנת השכירות הראשונה האריך התובע את חוזה השכירות לשנה נוספת, עד יום 9.6.11.

התובע עזב את הדירה בראשית אפריל 2011, כחודשיים לפני תום תקופת השכירות. לטענתו, הוא נאלץ לעזוב את הדירה בשל בעיות רטיבות שהיו בה, אשר הנתבע לא טיפל בתיקונן.

התובע תבע מהנתבע סכומי פיצוי, בסכום כולל בסך 17,346 ₪, בגין הוצאות, נזקים, ועוגמת נפש אשר לטענתו נגרמו לו בשל הצורך לעזוב את הדירה בטרם עת.

2.בין היתר, תבע התובע החזר של סך 4,196 ₪, אשר שילם לנתבע במסגרת הליך של הוצאה לפועל, שהנתבע פתח לביצוע שיק של שכר דירה - לחודשים מאי-יוני 2011 - שהתובע לא פרע לו. התובע אישר כי הוא לא הגיש התנגדות לביצוע השיק וכי שילם את מלוא הסכום בתיק ההוצאה לפועל (על עצם התשלום אין מחלוקת).

משבחר התובע שלא להתנגד לביצוע השיק, במסגרת הליך ההוצאה לפועל, אזי בכך נמנע מלנקוט בהליך, שהדין מעמיד לרשותו לעניין זה, ואין הוא יכול לתבוע מהנתבע החזר של הסכום ששילם במסגרת הליך זה.

3.יתר מרכיבי התביעה הם הפרשי שכר דירה, בדירה אחרת שהתובע שכר; החזר שכר דירה עבור חלק מחודש אפריל 2011; הוצאות הובלה; הוצאות רפואיות לטיפול באשת התובע, אשר לטענתו נדרשו בשל מצב הדירה; הוצאות לצורך הכנת התביעה; אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש.

4.השאלה העיקרית היא: האם הנתבע הפר את חוזה השכירות, על ידי הפרת חובתו כמשכיר לטפל בדירה, באופן שהצדיק את עזיבת הדירה על ידי השוכר-התובע לפני תום תקופת השכירות.

התובע טוען כי הוא פנה אל הנתבע מספר פעמים, בעל פה, ולא נענה, ועל כן שלח לנתבע מכתב שבו הודיע לו כי הוא מבטל את חוזה השכירות. מכתב זה, שצורף לכתב התביעה, אינו נושא תאריך. התובע טוען כי הוא שלח את הודעת הביטול זמן רב לפני שעזב את הדירה, אך מנגד טוען הנתבע כי קיבל מכתב זה רק ביום 20.7.11, היינו - למעלה משלושה חודשים לאחר שהתובע כבר עזב את הדירה.

לתמיכה בטענה זו צירף הנתבע לכתב ההגנה פלט רישום של דואר ישראל, ולפיו נמסר המכתב למשלוח רק ביום 7.7.11, וכאמור - נמסר לנתבע ביום 20.7.11.

לתובע לא היתה תשובה לעניין מסירת המכתב בדואר ביום 7.7.11, ועל כן אני מקבלת את טענת הנתבע, כי הודעת התובע בדבר ביטול החוזה נשלחה רק בדיעבד, כשלושה חודשים לאחר שכבר עזב את הדירה.

5.הנתבע טוען כי את הנזילה בשירותים בדירה הוא תיקן ואף טיפל ברטיבות שחדרה לדירה מבחוץ, על מנת למנוע חדירת מים.

הנתבע העיד כי רצה לתקן אף את נשירת הטיח מתקרת המטבח ואת נקודות הרטיבות בקיר שליד המטבח, אשר נראים בתצלומים ת/ 1; אולם "הגעתי מספר פעמים עם פועל כדי לתקן, אבל אשת התובע לא נתנה לי אף פעם לתקן, וכל הזמן אמרה "באפריל". אני טוען שהם תכננו לעזוב את הדירה באפריל, ולכן היא כל הזמן אמרה לי באפריל" (בעמ' 2 לפר').

עוד טען הנתבע: "אני מאד רציתי לתקן את הטיח במטבח, מה שיכולתי בעצמי מבחוץ תיקנתי, מה שבפנים לא אפשרו לי. ארבע פעמים הבאתי בעלי מקצוע, ולקח לי זמן לארגן אותם. כל פעם שבאתי נעניתי בשלילה מוחלטת. מכל הלב מאד רציתי לתקן, הם לא אפשרו לי" (בעמ' 3 לפר').

הנתבע טען עוד, כי לו אמנם סבלו התובע ואשתו באופן כה קשה מבעיות הרטיבות הנטענות, הם לא היו מאריכים את חוזה השכירות בשנה נוספת, כפי שעשו. העובדה שביקשו להאריך את השכירות, בצירוף דחיית ביצוע תיקוני הטיח וכתמי הרטיבות במטבח לחודש אפריל, מצביעים, לטענת הנתבע, על כך שהתובע מעלה את טענותיו רק כתואנה וכתירוץ לעזיבת הדירה כחודשיים לפני תום תקופת השכירות, תוך ביטול שיק שכר-הדירה עבור החודשיים שנותרו (כפי שצויין, את סכומו של שיק זה שילם התובע בהליך ההוצאה לפועל, ללא התנגדות).

התובע הגיש אף את התצלומים ת/ 2, מחדר האמבטיה בדירה, שבהם נראות נקודות כהות לאורך הקיר, אשר לטענת התובע הם כתמי רטיבות.

הנתבע טען לעניין זה כי האמבטיה רוצפה בקרמיקה חדשה, בריצפה ובקירות, וכי הרטיבות שרואים בתצלומים הללו נבעה אולי מהרובה.

בתצלומים ת/ 2 נראות נקודות, או פסים מקוטעים דקים, בקו התפר שבין הריצפה לבין הקירות באמבטיה, ובמקום זה בלבד. על פי התצלומים הללו, אין מדובר בבעיית רטיבות חמורה, שמונעת שימוש במושכר.

מטעם התובע העיד מכרו, מר גריגורי תמרין, אשר מסר כי כאשר ביקר בדירה, ראה שנופל טיח מהפרוזדור. עוד העיד העד כי היו סדקים ורטיבות בקירות.

הנתבע כפר בתוקף כי היתה נפילת טיח בפרוזדור. כפי שצויין, התצלומים ת/ 1, שהתובע הגיש כדי להראות את נשירת הטיח, היו ממטבח הדירה. התובע לא הגיש תצלומים של רטיבות בקירות במקומות אחרים בדירה.