מיכייצב ואח' נ' מחלב ואח'

פסק דין

התביעה שבפני היא תביעה לפיצויים כספיים בגין תאונת דרכים מיום 16.12.2008, בין רכב התובע, מר רוסלן מיכייצב, לבין רכב הנתבע, מר טל מחלב.

חברת הביטוח "איי.די.איי" ביקשה להצטרף כנתבעת ולראות את כתב ההגנה כאילו הוגש גם בשמה.

כן הוגשה בענין זה אף תביעה שכנגד.

להלן טענות הצדדים כפי שהובאו בכתבי התביעה, בכתבי ההגנה ובדיון בבית המשפט:

לטענת התובע, בתאריך הנ"ל, נסע רכבו ברח' היצירה בפתח תקווה לכיוון רח' ז'בוטינסקי. לאחר שרכב התובע אותת על כוונתו לפנות שמאלה, ווידא כי אין כלי רכב המפריעים לו לעשות כן, החל לפנות שמאלה, או אז הגיח רכב הנתבע במהירות רבה, תוך שהוא עוקף את רכב התובע בנתיב הנגדי, ותוך כדי כך פגע רכב הנתבע בצידו הקדמי שמאלי של רכב התובע.

התובע הדגיש כי לאור מהירותו הרבה של רכב הנתבע, נגרמו לשני כלי הרכב נזקים גדולים מאוד שהביאו להורדתם מהכביש.

טענות אלה נטענו ע"י התובע גם בכתב ההגנה שכנגד שהוגש מטעמו.

התובע טען, בהודעת צד ג' לחברת הביטוח "הפניקס", כי הוגשה כנגדו תביעה שכנגד ע"י הנתבע. הוא מבוטח בביטוח לכיסוי נזקי צד ג' אצל חברת הביטוח "הפניקס", צד ג', וזאת על פי חוק. לטענתו, בכל מקרה של תשלום, אם יהיה, יכוסה זה על ידי חברת "הפניקס".

התובע, מר רוסלן מיכייצב, טען, בבית המשפט, כי הוא נסע ישר ברח' ז'בוטינסקי ורצה להגיע למוסך. הוא אותת לפנייה שמאלה ולפתע רכבו נפגע והסתובב לכיוון האחר, רכב הנתבע נסע בכביש ליד המוסך במהירות גבוהה מאוד, שאינה מתאימה לנסיעה בתוך העיר.

לטענתו, כריות האוויר המותקנות ברכבו הצילו את חייו.

מר מיכייצב מסר כי בתחילה הנתבע אמר כי הוא האשם בתאונה ולאחר מכן חזר בו.

על מנת לתמוך בכל טענותיו הפנה התובע את בית המשפט אל תכתובות שונות, אל חוות דעת שמאי הרכב, אל חיוב וקבלה על שכר טרחתו של שמאי זה, אל תמונות המתעדות את הנזק לרכב, אל הודעת שמאי על אובדן כללי, אל אישור אי הגשת תביעה, אל רשיון רכב ואל שרטוט התאונה.

לטענת הנתבעים, בתאריך הנ"ל, בשעה 7:00 או בסמוך לכך, נסע רכב הנתבעים ברח' היצירה בפתח תקווה, רחוב דו סטרי בעל נתיב אחד לכל כיוון. רכב הנתבעים, שנסע אחר רכב התובע, החל בעקיפתו כדין, משמאל. לפתע רכב התובע סטה לנתיב נסיעתו של רכב הנתבעים, במטרה לפנות שמאלה, מבלי לאותת ומבלי לוודא טרם הפנייה כי יוכל להשלימה בבטחה, ופגע ברכב הנתבעים.

טענות אלה נטענו ע"י הנתבע גם בכתב התביעה שכנגד שהוגש מטעמו.

הנתבע, מר טל מחלב, טען, בבית המשפט, כי הוא אינו יודע כיצד התובע קובע שמהירות נסיעתו הייתה מעל המהירות המותרת משום שהוא אינו קצין תעבורה ולמקום התאונה לא הגיעו משטרה ו/או חוקר. הנתבע ו/או נציג חברת "הפניקס" אינם מוסמכים לקבוע מהירות, גם לא לפי מסמך פגיעה. כמו כן, מהירותו הייתה פחותה מהמהירות המותרת.

לדבריו, הוא נסע ברח' היצירה, ראה את התובע מאט את רכבו והתכוון לעקפו מצד שמאל, כפי שקבוע בחוק, כאשר האחרון ביצע פנייה שמאלה מבלי לאותת. אם היה מאותת, הנתבע כלל לא היה מנסה לעקפו. לפני שהתובע ביצע פנייה שמאלה היה עליו להסתכל שמאלה, להתבונן במראות רכבו ולוודא שהדרך פנויה. כאשר רכב הנתבע הגיע מאחור, רכב התובע אפילו לא הטה את רכבו ימינה והתובע לא הסתכל כפי שהיה עליו לעשות. הנתבע ניסה "לברוח" על המדרכה ובגלל שהתובע לא ראה אותו, הפינה הימנית של רכב הנתבעים פגעה בצידו השמאלי של רכב התובע.

לטענתו, לו התובע היה מבצע את המוטל עליו התאונה כלל לא הייתה נגרמת.

על מנת לתמוך בכל טענותיו הפנה הנתבע את בית המשפט אל אישור הפסדים, אל חוות דעת שמאי רכב, אל חשבון שכר טרחתו של שמאי זה ואל תמונות המתעדות את הנזק לרכב.

נציג חברת "הפניקס", מר אייל כפיר, טען, בבית המשפט, כי התובע דיבר על כך שרכבו הסתובב במקום, מדובר על רכב מסוג "רנו קנגו" השוקל טון וחצי, קשה להאמין שמפגיעה סתמית הוא היה מסתובב ופוגע ברכב בצורה כזו.